מצבו הבריאותי של מחמוד עבאס בן ה־83, כפי שניתן להבין מאשפוזיו האחרונים, מעורר באופן טבעי את השאלה: האם ישראל ערוכה ליום שאחרי אבו מאזן? במציאות הזו עלול להתפתח ברשות הפלסטינית כאוס מלווה במאבק לא פשוט על ההנהגה, שעשוי להשפיע על יחסי ישראל והרשות. אבו מאזן אומנם דאג לא אחת להציג עמדות אנטישמיות קשות ואף מכחישות שואה, אבל מאידך, לאורך כל דרכו בהנהגת אש"ף וכנשיא הרשות הפלסטינית הביע התנגדות למאבק אלים וגינה פעולות טרור.
מאז שאבו מאזן נבחר לנשיא הרשות ב־9 בינואר 2005 לא התקיימו ברשות בחירות. הבחירות האחרונות שהתנהלו ברשות היו לרשויות המקומיות ב־13 במאי 2017. גם בחירות אלה היו מוזרות, כשמתוך 326 רשויות הן נערכו רק ב־145 רשויות והתקיימו רק ביהודה ושומרון, כשחמאס בעזה מנע שם את הבחירות. 53% מכלל בעלי זכות ההצבעה בחרו בבחירות הללו במועמדי פת"ח, שזכו במרבית המושבים של הרשויות המקומיות.
בראש הרשימה של הרואים עצמם כיורשיו של אבו מאזן ניצב מוחמד דחלאן (59), המוכר בכינויו "אבו פאדי", בעבר ראש הביטחון המסכל של רצועת עזה. הוא סולק ב־2011 מהנהגת פת"ח, עבר לאיחוד האמירויות, שם התעשר, ובמקביל הורשע בבית המשפט הפלסטיני בגניבת 16 מיליון דולר מכספי הרשות. בזמנו ניהל קשרים הדוקים עם ישראל, נחשב לממשיך דרכו של יאסר ערפאת ומקורב למוחמד רשיד, שר האוצר של ערפאת, בעל קשרים מצוינים במדינות המפרץ ומקורב לנשיא המצרי א־סיסי. בעזרת קשרים אלה סייע לחידוש הקשר בין חמאס לממשל א־סיסי, והוא זוכה כיום לתמיכה גם בחמאס שראה בו בעבר יריב.