סערת הרוחות סביב ביטול המשחק של נבחרת ארגנטינה נגד נבחרת ישראל באצטדיון טדי בירושלים אינה מפתיעה. הרגישות הארגנטינית לסכסוך הישראלי־פלסטיני והשפעתה על משחקיה של נבחרת הכדורגל בישראל לא נולדה השבוע.


ארבע שנים לאחר זכייתה של נבחרת ארגנטינה עם דיאגו מראדונה הגדול בגביע העולמי במונדיאל במקסיקו 1986, שקדמה לה משחק ידידות נגד נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן, האמינו מראדונה והמאמן קרלוס בילארדו, לקראת מונדיאל 1990 באיטליה, כי הביקור שלהם ב”טרה סנטה” (האדמה הקדושה) והפתקים שהטמינו בכותל המערבי הם המתכון להצלחתה של נבחרתם.

לפיכך, הם בהחלט שמחו לשוב לכאן למשחק נגד נבחרת ישראל ברמת גן בחודש מאי 1990, ערב צאתה של נבחרתם לאיטליה, אלא שכשלושה ימים לפני נחיתתה של הנבחרת הארגנטינית בישראל התרחש בצומת גן הוורדים בראשון לציון אירוע טרגי, כשהישראלי עמי פופר פתח באש לעבר קבוצה של פלסטינים מרצועת עזה שהמתינו ב”שוק העבודה” בצומת. כתוצאה מהירי נהרגו אז שבעה פלסטינים ונפצעו 11.
 
הרצח עורר סערה וזעם רב בעולם בכלל ובעולם הערבי בפרט, והשליך באופן מיידי על בואה של נבחרת ארגנטינה, לאחר שלמארגני המשחק נודע שבעקבות הטבח החליט הכוכב מראדונה, ששיחק אז בקבוצת נאפולי האיטלקית והיה אמור להגיע לכאן בנפרד מחבריו לנבחרת, שהוא מבטל את בואו לישראל.

הודעות על כך פורסמו אז גם בעיתונות האיטלקית, ולמעשה יומיים לפני המשחק עדיין היו הרבה סימני שאלה לגבי קיום המשחק. רבים בישראל לא ידעו על הדרמה שמתחוללת סביב קיום המשחק הזה, ורק בעקבות מסע לחצים אינטנסיבי של המארגנים ושל מקורבים למראדונה התייצבה בסופו של דבר הנבחרת הארגנטינית בהרכבה המלא למשחק וניצחה 1:2 את נבחרת ישראל.