כאבי צמיחה: שוק הקנאביס משגשג בעולם, אבל איפה אנחנו?

כל המילים הבאות הן למעשה סוגים שונים או הגדרות של מוצרים המופקים מצמחי הקנאביס: חשיש, מריחואנה, המפ, גראס, מרי ג'יין, ג'אראס, ג'וינט, וויד. אפשר להוסיף לכך גם את המילה כיף, שמקורה כנראה בשפה הטורקית.

הקנאביס ידוע לפחות 12,000 שנה, ויש שמצאו אותו בשימוש עוד בתקופה הניאוליתית - תקופת האבן החדשה. בשנים 3,000־5,000 לפני הספירה, כל הכלכלה בממלכת Yangshao לאורך הנהר הצהוב בסין הונעה על ידי הקנאביס,  ונוסף על השימוש בקנאביס כסם, השתמשו בו גם ליצירת אריגים וכדים. הקיסר הסיני Shen Nung קבע בשנת 2,737 לפני הספירה כי הקנאביס יעיל בריפוי ראומטיזם ודלקת מפרקים.

אף שישראל היא המובילה במחקר בשימוש בקנאביס הרפואי וביתרונותיו, בעיקר בזכות פרופ' רפאל משולם, היא מתמהמהת בסוגיית הייצור והיצוא של קנאביס רפואי. הביורוקרטיה חוגגת וכל משרד ממשלתי מושך לכיוון אחר, ועל כן גובר הסיכוי כי נפסיד בתחרות למיצוי הפוטנציאל הכלכלי בתחום, שיש הטוענים כי הוא יכול להיות אף גדול יותר מגילוי הגז מול חופי ישראל.

פרופ' משולם, יליד בולגריה, היה הראשון בעולם שגילה, זיהה וזיקק כבר בשנת 1963 את מרכיב הסם שאינו פסיכואקטיבי, ה־CBD. שנה לאחר מכן, בשיתוף יחיאל גאוני, הם בודדו את המרכיב הפעיל (קנבינואיד) המוכר ביותר, THC tetrahydrocannabinol, שהוא המרכיב הפסיכואקטיבי הטהור. פירוש הדבר שאפשר היה לנצל כלכלית את פריצת הדרך המדעית הישראלית הזו כבר לפני יובל שנים.

פרופ' משולם עשה עבודת מחקר עם אמריקאים, קנדים ויפנים, וכך הואץ המחקר במדינות אלה. הוא גילה כי ה־CBD, שמשמש כחומר נוגד חרדה, מגן על הלב, מונע בחילה, מסייע לשינה, נוגד סוכרת תלוית אינסולין ובעל השפעה אנטי דלקתית בדלקת מפרקים. רק מתרופות בתחומים האמורים יכולנו לפתח כאן תעשייה פרמצבטית. במקום זה התענגנו כמעט ללא לאות על תרופת הדגל של טבע למלחמה בטרשת נפוצה, הקופקסון, שאושר כתרופה על ידי ה־FDA בשנת 1996, לאחר כמעט 50 שנות מחקר בהובלת פרופ' רות ארנון עם המורה שלה פרופ' מיכאל סלע ועמיתתה ד"ר דבורה טייטלבאום.

פריצת הדרך של פרופ' משולם הביאה לכך שעוד ועוד מדינות ביטלו את האיסור על השימוש בקנאביס ובתזקיקיו. כעת מתקיימת תחרות בין כמה מדינות על עשיית הון מהקנאביס, והמתחרות העיקריות של ישראל הן קנדה, ארה"ב ואוסטרליה.

באוסטרליה עשו סקר כלל ארצי לבחינת השימוש בתוצר קנאביס לחולי אפילפסיה. כיום 13% מהילדים ו־15% מהבוגרים חולי אפילפסיה ביבשת נעזרים בתרופות נגזרות של הקנאביס. בשנת 2017 אישרה הממשלה הפדרלית האוסטרלית יבוא של מוצרי קנאביס ומכירתם ברחבי היבשת. בתחילת השנה אושר יצוא תרופות מבוססות קנאביס. שערי המניות של חברות בתחום נסקו השנה באוסטרליה. ספרתי לפחות 18 חברות אוסטרליות שכבר מייצאות מוצרי קנאביס. בשעה שבישראל עוד מתווכחים אם לאשר יצוא, חברות אוסטרליות החלו להיסחר בבורסות בארה"ב.

התופעה של הפיכת עישון הקנאביס ללגאלית כבר מתפשטת ברחבי העולם. המדינה הראשונה שהפכה את הקנאביס לחוקי לגידול, למכירה ולשימוש ללא הפרעה, הייתה אורוגוואי, כבר בדצמבר 2013. אחריה הלכו מדינות רבות, כולל קנדה, שלמעשה הפכה את השימוש לשם הנאה ואת השימוש הרפואי לחוקי החל מאוקטובר האחרון. גם בארה"ב מדינות רבות כבר לא רואות שימוש במריחואנה עניין פלילי.

מה שמעניין אותנו לצורך העניין הוא המדינות, מלבד ישראל, שמתירות שימוש רפואי בנגזרות הקנאביס: איטליה, ארגנטינה, אוסטרליה, גרמניה, דנמרק, הולנד, יוון, טורקיה, מקסיקו, מלטה, מקדוניה, נורווגיה, צ'ילה, צ'כיה, פולין, פינלנד, פנמה, קולומביה, רומניה ושווייץ.

אז איך אנו מתקדמים בנושא? ובכן, אף שישראל מובילה בתחום המחקר של הקנאביס, ישנן אי אלו בעיות רגולציה שיש לפתור לפני שהקנדים, האוסטרלים והאמריקאים יתפסו את הנתח העיקרי של השוק. עוד במרץ השנה השתתפו כ־700 איש מ־40 מדינות בכנס הייטק של תעשיית הקנאביס הרפואי.

אולם בינתיים המדינות המתחרות בנו אינן מחכות, ובצדק מבחינתן. ישראל הטילה ביצי זהב והעולם שמח להתעשר מהן בעוד בישראל "עושים חושבים". על פי האנליסט כריס וולש, שפרסם את הערכתו ב"פורבס", כבר היום מועסקים במשרה מלאה בתעשיית המריחואנה החוקית בין 125 אלף ל־160 אלף עובדים.

ארבע חברות מארה"ב וקנדה התאחדו תחת השם TILT, ויש הערכה כי הכנסות החברה המאוחדת יגיעו השנה לכ־70 מיליון דולר, לאחר שקודם לכן החברות השותפות גייסו כ־150 מיליון דולר. עוד חברות נכנסו לתחום, בהן PalliaTech ממסצ'וסטס, שלה השקעות בגידולים, בייצור ובמכירה תחת השם Curaleaf. בשנת 2017 מחזור המכירות של החברות המגדלות, מפיקות ומוכרות מוצרי קנאביס היה 12.9 מיליארד דולר. גם השלטונות האמריקאים והקנדים לא יצאו חסרים: על פי אנליסט המצוטט ב"פורבס", החברות העוסקות בקנאביס שילמו לשלטונות מסים בסכום בגובה 3.8־4.7 מיליארד דולר.

יש הטוענים כי בשנה הבאה כבר יועסקו בתעשיית המריחואנה כ־250,000 איש ומחזור המכירות יקפוץ בשנת 2025 ל־24.5 מיליארד דולר. כבר עכשיו, 21 חברות הייטק נוספות בצפון אמריקה נכנסות לתחום לתפוס נתח.

ואילו בישראל, ערש המחקר בתחום, הממשלה דחתה שוב ושוב את ההחלטה לאשר יצוא של מוצרי קנאביס. ח"כ יואב קיש (הליכוד) מאס בסחבת הממשלתית, שנגרמת משום שהשר לביטחון הפנים גלעד ארדן מסרב לאפשר ליותר מ־50 חוות לגדל קנאביס ברשיון, אף שכבר הגיעו 600 דרישות לגידול תחת פיקוח. הנימוק של ארדן: חשש מזליגת החומר לכיוון העברייני. הנוסחה שמציע קיש היא כי מפקודת הסמים יוחרג החומר CBD כך שיתאפשר ייצור ויצוא קנאביס שמכיל פחות מ־0.3% THC, הסם הממסטל שממנו חושש ארדן. בלאו הכי, כבר היום נעשה ב־CBD שימוש בתעשיית התרופות, הקוסמטיקה ותוספי המזון. אם יאושר החוק של ח"כ קיש, תוכל לקום גם תעשיית טקסטיל ופלסטיק מקנאביס תעשייתי, כפי שעשו לפני יותר מ־5,000 שנה בסין.

בתחום הכספי, השמועות לגבי הרווחים הצפויים מצמח הקנאביס הצמיחו כנפיים בישראל. כל חברה בורסאית המכריזה כי היא נכנסת לתחום, ממריאה. חברת טוגדר עלתה מאז תחילת השנה במאות אחוזים. חברת מדיוי הפסיקה לעסוק בתחום המוצרים הדנטליים ועברה לקנאביס. עוד בתחום אינטרקיור, הון אחזקות, אופקטרא - שבינתיים דיווחה על ביטול מזכר ההבנות לכניסתה לתחום, עמיר שיווק ודי פארם. כפי שהיה בתחום המטבעות הווירטואליים, כאשר כל חברה שהודיעה כי היא מתכוונת לעסוק בקריפטוקארנסי, מניותיה מיד עלו, כך עתה בתחום הקנאביס. אבל הפעם מדובר בתחום מוחשי יותר, עם מטרה מוגדרת לצרכן הסופי המייחל למזור מתחלואיו.

לישראל יש בסיס של ממש להפוך למעצמת קנאביס רפואי, בשל היתרונות של המחקר החקלאי בישראל. לפני שנה חתם מכון וולקני על הסכם שיתוף פעולה עם חברה מסחרית, והשנה נחתם הסכם חדש עם חברה ישראלית־קנדית. כבר בקיץ 2016 הוקם במכון וולקני מרכז מחקר לקנאביס לפיתוח זנים ישראלים.

ישראלים גייסו בארבע השנים האחרונות כ־76 מיליון דולר למיזמי הייטק בתחום הקנאביס הרפואי. על פי IVC Research, 70 חברות פועלות בתחום ומעסיקות כ־900 עובדים. הקנאביס הרפואי שאפשר לקבל עם מרשם, לא בלי עיכובים רבים לקבלתו ממשרד הבריאות, משמש כבר לטיפול בגלאוקומה ובטרשת נפוצה, בעיכוב גידולים סרטניים ובסיוע לנפגעי הלם קרב ופוסט טראומה. נוסף על כך, הוא נמצא יעיל בטיפול במחלות כרוניות ובדלקות במעיים, מאיץ את איחוי העצמות וכמובן משכך כאבים.

בעוד בישראל מתרכז המחקר הרפואי, גידול הקנאביס נעשה במקומות אחרים.  על פי סוכנות האו"ם לסמים UNODC, במרוקו מגדלים 470,000 דונם, במקסיקו 150,000 דונם, בניגריה 45,000 דונם, בלבנון 35,000 דונם ובאורוגוואי 27,800 דונם. 135 מדינות עסוקות בגידול הקנאביס. בתחום המחקר, המדינות המובילות הן קנדה, ארה"ב, ישראל, בריטניה, הולנד וצ'כיה.

למזלנו, לפי שעה, ברוב מדינות ארה"ב המריחואנה ונגזרותיו עדיין נחשבים סם אסור, ולכן לחוקרים קשה לתת תרופות לניסוי. בארה"ב, מי שרוצה לעשות מחקר בנושא, צריך לעבור מהמורות ביורוקרטיות רבות. בישראל האסדרה בתחום יותר מקלה. על פי דוח של ועדה בין־משרדית שבחנה את סוגיית הקנאביס הרפואי במשך שנה וחצי, ישראל יכולה לייצא 15 מיליון טונות בשנה בעוד הביקוש העולמי עומד על 10 מיליון טונות בשנה. היצואנית הגדולה ביותר כיום היא בריטניה - 1.8 מיליון טונות בשנה.

אבל בינתיים, עד שמשטרת ישראל תקבל תקציב להגביר את הפיקוח על גידול הקנאביס, עד שארדן יתרצה, עד שראש הממשלה בנימין נתניהו יתפנה ועד שסוף סוף נחליט - שערי מניות הקנאביס בעולם ימשיכו לעלות.