השבוע התבשרנו כי העלייה הרצופה במספר ההרוגים בתאונות דרכים נבלמה, ואף נרשמה ירידה של כ־20% במחצית הראשונה של שנת 2018. בראש ובראשונה, הנתונים מראים את מה שאנחנו ב"אור ירוק" טוענים במשך שנים: תאונות הדרכים הן לא גורל, וניתן לנצח במאבק הזה. אפשר להמשיך להאשים רק את הגורם האנושי כפי שעושים במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, אבל החציון הזה מוכיח כי כאשר המדינה לוקחת אחריות ופועלת, אזי הנהג הישראלי המושמץ הוא נהג טוב ובטוח לא פחות מעמיתו האירופי.
מה השתנה החציון הזה מהחציון הקודם? את השינוי הגדול ביותר יש לייחס לחיזוקה של משטרת התנועה, שבא לידי ביטוי בתוספת ניידות ושוטרים בכבישים. השר לביטחון הפנים גלעד ארדן התחייב בעבר כי יכפיל את מספר הנידות המסיירות לכל אורך הכבישים. כ־100 ניידות עמדו אז לרשות אגף התנועה, אשר עמד חסר אונים נוכח העלייה במספר ההרוגים בכל שנה, וארדן אכן הכפיל את מספר ניידות התנועה, כך שכיום ישנן יותר מ־200 ניידות המגבירות את האכיפה בכבישים. אין כלי אפקטיבי יותר בהצלת חיי אדם מאשר ניידת או שוטר שנמצאים בכביש במטרה למנוע את עבירת התנועה ולא כדי לקנוס.
שינוי נוסף חל בחברת נתיבי ישראל, שהחלה לטפל באופן יסודי בקטעי כבישים מסוכנים וצמתים אדומים, שגובים את חייהם של 100 ישראלים מדי שנה. במשרד התחבורה נזכרו שהם אחראים גם על הבטיחות, והחזירו חלק מהכסף שיועד לאותם מוקדי סיכון; כסף שקוצץ בשנים האחרונות ויסייע כעת בשיפור התשתיות. ירידה משמעותית במספר ההרוגים, כ־40%, ניתן גם לראות בחברה הערבית, והיא מוכיחה כי פעולות הסברה וחינוך, בשילוב הגברת האכיפה, מצילות חיים.
את המגמה החיובית בחר השר לבטיחות בדרכים ישראל כץ לחגוג השבוע באופן לא ברור כשהוא מטיל רפש בעמותת "אור ירוק", וזאת באמצעות כתיבת פוסט המשמיץ את העמותה ואת מתנדביה הכוללים הורים שכולים. השר טוען כי "אור ירוק" שמה לה למטרה לנגח אותו אישית ממניעים פוליטיים. זו באמת הדרך לסכם חציון שהסתכם בירידה? האם אבי נאור, חתן פרס ישראל שהקים את העמותה לפני 20 שנים, הוא דמות פוליטית? האם טלי עזרא, ששכלה את בנה קינן ז"ל בתאונה בכביש אדום בצפון הארץ ומקדישה את זמנה לחינוך בני נוער לבטיחות בדרכים, היא גורם פוליטי? האם מוטי קיאני, שנכדתו נהרגה בתאונת דרכים ומגיע בכל שבוע במשך שנים אל גני הילדים בחולון, מדריך ומסביר על בטיחות בדרכים, הוא איש שמאל שרוצה להפיל את הממשלה?
כאשר עוסקים בתאונות דרכים והצלת חיי אדם אין מקום לשמחה ולמסיבות ציניות, כפי שפועלים השר וגופי הבטיחות הסרים למרותו, אלו שכשלו במשך שנים להגן עלינו בכביש. עלינו לזכור כי מתחילת השנה נוספו יותר מ־150 משפחות חדשות למשפחת השכול הגדולה. כל אדם שנהרג הוא עולם ומלואו, ועבור משפחות היקירים, החיים לא ישובו עוד להיות כפי שהיו טרם התאונה. אלפי מתנדבי העמותה ימשיכו לקום בכל בוקר בתחושת שליחות לאומית במטרה להציל חיים. כולי תקווה שהשר יחזור בו מההתבטאות האומללה, וישים את הצלת החיים בראש סדר העדיפויות שלו.
הכותב מכהן כמנכ"ל עמותת "אור ירוק"