היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון התנגד אתמול בוועדת החוקה לסעיף בחוק יסוד: הלאום, המאפשר קיום של יישובים קהילתיים ליהודים בלבד. התנגדותו של ינון איננה חדשה. למעשה, הוא התנגד לסעיף זה אף בגרסתו הקודמת והתקינה פוליטית שנכנסה לספר החוקים לפני 7 וחצי שנים.
מדובר בחוק שיזמו ישראל חסון מקדימה עליה השלום ודוד רותם מישראל ביתנו, שקיבע את הזכות לנהל ועדות קבלה ליישובים. החוק אישר לוועדת הקבלה לפסול מועמד שלא מתאים "לאורח החיים ולמרקם החברתי של היישוב הקהילתי כקהילה בעלת לכידות חברתית ותרבותית, ובכלל זה התאמת המועמד להשקפת היסוד של היישוב הקהילתי".
לכולם היה ברור שמטרתו של החוק, בין היתר, היא להקשות על אזרחים ערבים להתגורר בישובים יהודים ואף למנוע זאת מהם. נגד החוק הוגשה עתירה לבג"ץ שנדחתה על חודו של קול.

הסעיף שעורר את הסערה בחוק הלאום שמקודם עתה הוא אותו חוק - רק בלי הקריצה. על השולחן ולא מתחתיו. אפשר לתמוך בחוק ואפשר להתנגד לו, אך הח"כים הערבים וארגוני זכויות האדם יודעים היטב שמדובר באותו חוק.
במהלך הדיון הסוער אתמול אמר ינון שסעיף זה הופך את חוק היסוד ללא חוקתי ושבג"ץ עשוי לפוסלו. טענה זו מדהימה, כיוון שעד היום הדיון הציבורי עסק בשאלה אם לבג"ץ יש כוח לפסול חוק על סמך פרשנות של חוק יסוד. כעת אומר עו"ד ינון ששופטי בג"ץ הלכו צעד אחד קדימה מפני שטענו שבכוחם גם לפסול חוק יסוד. מדוע ולמה? לטענת עו"ד ינון השופטים עשויים לקבוע כי חוק היסוד הינו "תיקון חוקתי שאיננו חוקתי". אם כך, איזה כלי עוד נותר לרשות המחוקקת מול המהפכה החוקתית של הרשות השופטת?
שופט בית המשפט העליון לשעבר אליהו מצא פרסם לאחרונה ב"מעריב־השבוע" כי לדעתו שופטי בג"ץ יצטרכו לפסול את פסקת ההתגברות במקרה שתעבור בכנסת, למרות שהיא תיקון לחוד יסוד. הנימוק לטענתו הוא שזו "סכנה מוחשית לדמוקרטיה".
האם הקואליציה הנוכחית אכן הגיעה לשפל המדרגה, עד כדי כך שאין לה שום דרך ושום זכות דמוקרטית לחוקק חוק אנטי דמוקרטי? או שמא המהפכה החוקתית הצליחה לכבוש יעד נוסף ולהצר עוד יותר את רגלי המחוקק.
הבעיה הגדולה של עולם המשפט היא שלשופטים יש סמכות ללא אחריות. הם יכולים לפסול חוקים, אך לא נדרשים לשאת באחריות למעשיהם. כיצד לדעת השופטים ועו"ד ינון צריכה לפעול מדינת העם היהודי כאשר היא מאבדת את הרוב היהודי שלה בנגב ובגליל? האם זו בכלל בעיה לשיטתם? בהנחה שהתשובה חיובית, הם מוזמנים להציע רעיון הומני ודמוקרטי אחר.