אני נגד חוק הלאום לא רק כי הוא נגד העדה הדרוזית. אני חושב שהחוק הזה הוא נגד המדינה שכולנו שאפנו ושואפים שתהיה. אני נגד החוק הזה כי המדינה שייכת לי ואני שייך למדינה. אני רוצה לחיות במדינה דמוקרטית, שדואגת לכל אזרחיה ונותנת את הכבוד המינימלי לכל בן אדם ולא חשוב מה צבעו, דתו ואמונתו.
אין לי שום בעיה שהיהודים אומרים שהיא שייכת להם. אני גם נלחם ובניתי יחד איתם את המדינה, כי אני יודע שהמדינה הזאת היא הבית הלאומי של היהודים. אבל מכאן ועד לבוא ולהגיד שהיא בית לאומי רק ליהודים - זה מפריע לי, כי יש פה גם עדות אחרות. יש פה עמים אחרים, שנולדו כאן לפני שהיהודים הגיעו, תוך כדי וגם אחרי וימשיכו להיות פה.
זו המולדת שלי, המדינה שלי. נלחמתי עליה ואמשיך להילחם למענה, עם או בלי חוק הלאום. אני רוצה שהמדינה תהיה של כולנו. אשמח מאוד אם במדינה יחוקקו חוקים כדי להטיב עם מי שנשבע אמונים, משרת את המדינה ומגן עליה - אבל לבוא ולשלול את זכותם של האחרים מכיוון שמישהו מהיהודים חושב שהמשיח אמר שזה שייך רק לו?
אני לא נעלב מפני שאני דרוזי. אני נעלב מפני שאני אזרח המדינה וזה חשוב לי. חינכתי דורות רבים של חיילים וקצינים על ערכים של שוויון ואהבת האחר, ולא חשוב מה דעתו.
אני רואה את הרחוב הדרוזי גועש ותוסס, כי דווקא בימים שבמאה שערים שורפים בובות של חיילים, בימים שמתנחלים זורקים אבנים ופוצעים חיילות, דווקא בימים שבהם אחוז המתגייסים אצל הדרוזים הגיע ל־83%, כמעט כפול מהמגזר היהודי, דווקא בעת הזאת אתה בא וזורק אותי מחוץ לגדר ואומר לי שהבית הזה, שבנית והגנת עליו איתי, הוא לא שלך? תתנהג יפה נזרוק לך עצם?
מאיפה זה בא? הציונות, עד לפני כמה שנים, הייתה ציונות גאה ובטוחה בעצמה. פתאום הפכה לאומנית, קיצונית, משיחית. לאן הגענו? ממה אנו מפחדים? אנחנו מעצמה שכל העולם מצדיע לה. כל השכנים שלנו כורעים ברך וחוששים מאיתנו. בשביל מה צריך חוק הרסני כזה, כדי לשים אצבע בעין?
זה חוק פריימריז, לצרכים פנימיים בליכוד ובימין. הם לא מבינים שמדינה לא מנהלים בשלוף. אני מקווה שבג"ץ ייענה בחיוב לעתירה שלנו לפסול את חוק הלאום. אנחנו לא נשקוט עד שמשהו פה יזוז וישתנה ואם צריך לצאת לרחובות, אנחנו יודעים לעשות זאת.
הכותב הוא תא"ל במיל'