עכשיו, משתם הקיץ ומזג האוויר הסתווי חודר לבתים ולנפש, נדמה שעולם התיירות נכנס לדממה מוחלטת. אך להפתעת רבים, החורף האירופי מתחיל למשוך יותר ויותר תיירים, ולא רק לסקי או לשוקי חג המולד, אלא לחגיגות קרנבלים שונות ומשונות, באזורים פחות מוכרים ויותר נידחים.
לרוב, כשמעלים על הלשון את המילה "קרנבל", עולים בדמיון ברזיל ורקדניות הסמבה של ריו דה ז'נרו, אבל אם נחזור לרגע כמה מאות שנים לאחור, ניזכר שהקרנבל הוא בעצם חגיגה נוצרית שהתפתחה מחגיגות עתיקות יותר, כמו חגיגות דיוניסוס הקדוש ואחרות. במתכונת הנוכחית שלהן, חגיגות הקרנבל מסמלות את הימים שלפני תחילת צום 40 הימים שמסתיים ביום הראשון של הפסחא, שבמאות קדומות יותר היה צום מקובל מאוד שבו אסור היה לאכול בשר, לקיים יחסי מין ולשמוח באופן כללי. ולכן, בימים שלפני תחילת הצום היו נהוגות חגיגות בכל קהילה נוצרית שמכבדת את עצמה, ובחגיגות אלו הקפידו על אוכל רב, אלכוהול, יחסי מין, שמחה, תחפושות ועוד. לעתים נועדו חגיגות הקרנבל לציין את המעבר מהחורף לאביב.
תקופות הקרנבל נודעו במעשי הוללות ופריקת עול, ואפשרו לבני כל המעמדות באזור לשמוח כשווים, כשכל אזור כמובן אימץ לחגיגות הקרנבל שלו סממנים מהתרבות המקומית, לדוגמה, קרנבל ונציה שמפורסם במסיכות שלו ובנשפים, וקרנבל השטן בבוליביה שסוגד לדמות שנמצאת בתוך מכרה. אך בכל העולם הנוצרי מתרחשות בחודשים פברואר־מרץ חגיגות רבות, שאת רובן אנחנו לא מכירים. עם זאת, בחרתי להתרכז הפעם רק ביבשת אירופה.
סרדיניה - נופי קדם, תרבות מסתורית בת אלפי שנים ועיירות ציוריות המשלבות פולקלור - משולבת באמנות עממית רבת־פנים. באי עצמו ישנם קרנבלים יוצאי דופן, ובהם לא תמצאו תלבושות מהודרות ומסיכות מסוגננות, אלא אירועי פולקלור עתיקים, המייצגים טקסי פיוס פגאניים בני אלפי שנים והם בעלי אופי אפלולי ואף מעט מפחיד. זוהי הזדמנות נדירה לקחת חלק באירועים מקומיים אותנטיים. הקרנבל המפורסם באי הוא זה שמתקיים בכפר גבוי, ומאופיין באנשים בברדסים כהים ופנים מושחרות בפיח, או מכוסים במסיכות עץ שחורות ומסיכות מעוררות אימה, העשויות עצמות ועורות של בעלי חיים. את כל זה עוטפים מוזיקת תופים מסורתית, יין חופשי ואווירת אקסטזה.
חגיגה נוספת: מצעד הממוטונס במאמוידה (Mamoiada) - זהו אירוע הפולקלור העתיק באי, האפלולי והמרתק בו־זמנית.
צרפת באזור פרובאנס - הקרנבל בניס הוא בין הקרנבלים הגדולים בעולם, המתקיים במשך שבועיים וחצי, והוא כולל תהלוכות ענק צבעוניות בליווי מאות נגנים ורקדנים.
פסטיבל הלימון במנטון נחגג מדי שנה החל מ־1934, ומעורבים בו יותר מ־300 אנשי מקצוע ומעל 145 טונות של פירות הדר. גני הביובה מתכסים בפירות הדר, ומייצגים בצבעים עזים של צהוב וכתום את רחובות העיר.
ספרד – האיים הקנריים: האיים מפורסמים בחופים ובאווירת הנופש, אך באמצע החורף, כשמזג האוויר מאוד נוח, מתרחשות בהם חגיגות קרנבל מהצבעוניות בעולם. החגיגות המפורסמות ביותר הן באי טנריף, אך למי שמתעתד לבקר באזור, מומלץ גם לנסות לטעום מהחגיגות הקטנות יותר אך המוטרפות לגמרי של האי לה פלמה. הקרנבל בטנריף הוא חלק מטקס שחרור מתחים חברתיים בחברה ענייה, וכולם בו רוקדים, שרים ומנגנים בכל פינה.
הכותב הוא מנכ"ל החברה הגיאוגרפית