התכונה לקראת הבחירות שיתקיימו באפריל רבה, ובשבועות הבאים נזכה לשמוע את העמדות והתכניות שכל אחת מהמפלגות יתחייבו לקדם. למרות שמצע למפלגות הוא במילים עדינות כבר לא ממש נורמה מחייבת, אני מבקש להציע לכל המתמודדות/ים לאמץ בשתי ידיים את אחד האתגרים החשובים והמרתקים ביותר - השירותים לאזרחים ותיקים, ובפרט לאזרחים ותיקים סיעודיים.
אני בוחר במילה אתגר לא כלשון נקייה, שמנסה לתאר במילים נעימות בעיה, או את אותו "צונאמי" שמרבים להצמיד לזקנה. הזדקנות נוטה להפחיד את רובנו, אבל זה לא כורח המציאות. זקנה טובה היא כזו שפוגשת יכולת כלכלית הולמת לכיסוי העלויות (נכון, יש יותר כאלו), מגוון מותאם ודינמי של שירותים רפואיים וסוציאליים שמאפשרים לחיות ולהזדקן בבית בסביבה מוכרת ותומכת, ומעל הכול חברה ואינטראקציה אנושית.
זוהי גם זקנה מיטיבה ומכבדת: הן את הזקן או הזקנה, שמקבלים מענה לצרכים המשתנים, והן את החברה הישראלית כולה, שיכולה ליהנות מהטוב שיש לאזרחים ותיקים צעירים או מבוגרים מאד לתרום ולהציע: ניסיון מקצועי, ניסיון חיים, יכולות ייחודיות זמן פנוי לעבודה והתנדבות ועוד. זהו לא רק ערך מוסרי, זה גם פוטנציאל אנושי אדיר שמחכה שננצל אותו.
יצירת השינוי התודעתי הזה הוא הדבר הראשון שצריך להיעשות. ברוכות תהיינה המפלגות שתבחרנה לעסוק בזקנה לא מכורך, אלא מתוך הבנה של הערך המוסרי והפוטנציאל החברתי והכלכלי האדיר הגלום בה. מעבר לכך, צריכות המפלגות להתחייב לתכנית מדיניות אסטרטגית, שתכלול את כל המשרדים הממשלתיים הרלבנטיים תוך הקצאת תקציבים הולמים. לא להסתפק בחלוקה מחדש של תקציב קיים או שינוי נקודתי - אלא היערכות ריאלית שתאפשר לייצר תשתיות מצוינות ברווחה, בבריאות, בביטחון אישי וכמובן ביטחון כלכלי לכלל האזרחים הוותיקים לפי הצרכים שלהם.
התייחסות מיוחדת נדרשת לאזרחים הוותיקים הסיעודיים. מדובר באנשים עם ירידה תפקודית ולפעמים גם קוגניטיבית, שזקוקים לעזרה מעמיקה יותר. בתחום זה, על הטוענים לכתר קובעי המדיניות לקבל על עצמם לקדם מספר שינויים מהותיים. ראשית, להרחיב את מבחן ההכנסה לזכאות לסיוע סיעודי מהמדינה - ציבור רחב נותר ללא מענה הולם, בייחוד במצבים של הדרדרות פיזית וקוגניטיבית בשל מבחן ההכנסה הנוכחי.
שנית, להבטיח לאזרחים הסיעודיים טיפול וסיוע אנושי ולא רק כסף. כמובן שצריך כסף וצריך גם להגדיל את היקף הסיוע שניתן לכל זכאי. אבל מכיוון שכסף לא דופק בדלת, פותח חלון ו/או מנהל שיחה או טיול בשמש, אזרחים ותיקים סיעודיים ובני המשפחה שלהם לא יכולים להסתפק רק בגמלה כספית, צריך לדעת שהצרכים שלהם מקבלים מענה. זו לא הזקנה שהורגת, זו הבדידות, וצריך שירות בפועל כדי לוודא שהם לא יישארו לבד.
הדבר השלישי הוא להשקיע בכוח האדם שמעניק את אותו סיוע אנושי - המטפלות והמטפלים הסיעודיים. אלו נשים (בעיקר) מדהימות שבוחרות במקצוע חשוב, מאתגר ומלא חמלה, שלמרבה הצער לא מקבל לא הוקרה ולא הכרה ציבורית שהולמות את המורכבות והדרישות שלו. כלומר צריך להעלות שכר, לקבוע תנאים ולהגדיר את התפקיד את אפיקי ההתפתחות המקצועית, ובכך להבטיח שירות מצוין ומקצועי לאזרחים הוותיקים.
בישראל יש היום קצת יותר ממיליון אזרחים ותיקים, שהם כ-11.6% מכלל האוכלוסייה. והם הולכים ומתרבים: בשנת 2040 יהיו כבר שני מיליון אזרחים, כ-14.6%. בכל יום שעובר יש יותר פתרונות טכנולוגיים ורפואיים שמאריכים את תוחלת החיים. אלו המון אנשים שרובם רוצים ויכולים לתרום הרבה לסביבה הקרובה והרחוקה שלהם. והם בהחלט צריכים לקבל מענה מכל המפלגות בישראל, בין אם הן תהיינה אלו שתעצבנה את המדיניות בניהול הממשלה ובין אם הן תפעלנה לשיפור המדיניות על פי תפיסתן מספסלי האופוזיציה.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת מטב, שמציינת השנה 60 שנות מתן שירותי טיפול ורווחה לאזרחים ותיקים בישראל