13 שנים מלהטט מסי במדי בארסה. אף אחד לא סופר לו את השנים. אף אחד לא סופר לו את הקדנציות. אף אחד לא סופר לו את המיליונים. אף אחד לא סופר לו את מכוניות היוקרה ואת שווי הבית. אם כדי להמשיך ולהשאיר את בארסה כמעצמת כדורגל עולמית היה צריך לשלם לו יותר, זה לא היה אפילו בגדר מכה קטנה בעפעף העיניים הצרות של כל חובב כדורגל.
גם כשנחשד בהעלמות מס במיליונים, כססו אוהדי בארסה ברחבי עולם ציפורניים והתפללו שייצא זכאי. בסתר לבם, אפילו היריבים התפללו שמלך הכדורגל הספרדי לא יישב בכלא ושהצגת הכדורגל תמשיך להשחיל שלושער ברשתות.
האם בארסה תחדל להתקיים אחרי עידן מסי? האם תחדל מלהיות מעצמת כדורגל? האומנם אין למסי תחליף? כולם מבינים שפלה הברזליאי בדורו הוא כמראדונה בדורו, כמסי בדורו וכבא בתור אחריו בדור הבא. אבל אף אחד לא מוכן להיפרד ממסי כל עוד הוא מספק את הסחורה, כל עוד הוא מייצר חוויית כדורגל, כל עוד הוא מסוגל ללהטט ברגליו ובראשו ולעשות על המגרש את מה שרק מסי יודע לעשות.
רק אצלנו ממהרים לירוק לבאר ששותים ממנה. להתמקד ברעשי הרקע ולהפסיק לראות את התמונה המרכזית, הגדולה, הבהירה - יש לנו שחקן מדיני וכלכלי שצמח בתפקיד, צבר ניסיון שלא יסולא בפז והוביל את מדינת ישראל להיות מעצמה אזורית ועולמית. נכון, למזלו הרע הוא לא עשה את זה בכדורגל, הוא עשה את זה בתחומים הרבה יותר חשובים ומשמעותיים.
בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו הצטמצמו פיגועי הטרור משמעותית ואזרחי ישראל חזרו לגדוש את המסעדות, הפאבים ומקומות הבילוי. בתקופת שלטונו אנשים עומדים בתור כדי להוציא רב־קו משום שאינם חוששים להתפוצץ באוטובוסים. בתקופת שלטונו ירדו שיעורי האבטלה לרמה הנמוכה בכל הזמנים. בתקופת שלטונו עברה השגרירות האמריקאית לירושלים, ארה"ב ביטלה את הסכמי הגרעין עם איראן והכירה ברמת הגולן כחלק ממדינת ישראל. בתקופת שלטונו זוכה ישראל לעדנה מדינית ולקשרי חוץ מצוינים עם מנהיגי המעצמות הגדולות, ארה"ב ורוסיה, ולפריחה ביחסי החוץ עם מדינות חשובות כסין, יפן, הודו וברזיל. בתקופת שלטונו חלה פריצת דרך גם ביחסינו עם מדינות ערב השכנות.
ישראל הפכה למעצמה טכנולוגית מובילה, מדינת הייטק, מדינת תיירות, מדינה המייצאת ידע בחקלאות, פורצת דרך בעולם הסייבר ואוטוטו (ובלי לפתוח פה לשטן) תהיה המדינה הרביעית בעולם להנחית חללית על הירח. למרות האיומים הביטחוניים הבלתי פוסקים ושטיפת המוח על קריסת מערכת הבריאות, תוחלת החיים בישראל היא מהגבוהות בעולם, ובימים אלה ממש הצלחנו לתפוס מקום של כבוד ברשימת עשרת בתי החולים המובילים בעולם (ביה"ח שיבא עשירי בדירוג העולמי).
למרות ריבוי התלונות על יוקר המחיה, במדד האושר העולמי אנו מככבים בצמרת הרשימה, ועל פי דירוג ארגון המהגרים הבינלאומי ישראל ניצבת במקום השלישי בעולם מבין המדינות שטוב לגדל בהן ילדים, הן מבחינת איכות החיים והן מבחינת החינוך. למסי שלנו קוראים ביבי. ברגע האמת צריך להכיר באמת.