שני נושאים בוערים יונחו על שולחנות הממשלה והכנסת מיד עם תחילת עבודתן: מינוי מבקר מדינה, שאמור להחליף ביולי הקרוב את השופט בדימוס יוסף שפירא, ומפכ”ל למשטרת ישראל שימלא את מקומו של רוני אלשיך, שסיים את כהונתו בדצמבר 2018.
על פי חוק, חובה להשלים את בחירת מבקר המדינה 30 יום לפני סיום כהונתו של היוצא. כלומר, הזמן קצר והמלאכה מרובה. מינוי מבקר המדינה מקבל משמעות מיוחדת מבחינת ראש הממשלה. ייתכן כי הוא זה שיידרש לקבל החלטות בנושאים הקשורים להצהרות הפיננסיות של נתניהו – מימון משפטי, מניות וקשריו העסקיים עם בן דודו נתן מיליקובסקי. מבקר המדינה נבחר על ידי הכנסת בהצבעה חשאית, אבל לנתניהו יש לכאורה עניין אישי במינוי.
מאז קום המדינה פעלו ממשלות ישראל לשמור על מעמדו המיוחד של משרד המבקר. זה נוהג להעביר את הדוחות שלו ליו”ר הכנסת וליו”ר הוועדה לביקורת המדינה כדי לשמור על כללי מינהל תקין וטוהר מידות. אלא שבכנסת האחרונה החלו להישמע קולות שקראו להגביל את סמכויות המבקר, לצמצם את תחומי הביקורת שלו. מי שמוביל את המהלך הוא ח”כ בצלאל סמוטריץ’. לאור התוכניות של האחרון בכל הנוגע לשינוי מעמד מבקר המדינה, ולאור רצונו לקבל את תיק המשפטים, סביר מאוד שנתגעגע למבקרי מדינה בעלי עצמאות.
כאן נכנסת לתמונה האופוזיציה. פה יכולים יאיר לפיד וחבריו להנהגת כחול לבן להוכיח שהם אכן מסוגלים למרר את חייה של הממשלה, כפי שהבטיחו. מוסד מבקר המדינה הוא נושא שחובה להילחם עליו. אסור ששומר הסף הזה ייפול.
גם נושא מינוי המפכ”ל, כאמור, יעמוד על סדר היום של הממשלה החדשה והעומד בראשה – אחרי הפארסה הגדולה עם צ’יקו אדרי. אבל עוד לפני כן ימונה שר לביטחון פנים שמתאים לראש הממשלה. על פי כל הסימנים, לא נראה שגלעד ארדן, ששבע מרורים בכהונתו כשר לביטחון פנים, ימשיך בתפקידו. אפשר להניח שהספיק לו והוא בוודאי גם יבקש לשדרג את מעמדו בממשלה באמצעות משרד יוקרתי יותר. יהיה מסקרן לראות מי ימלא את מקומו, שהרי השר החדש גם יידרש להמליץ על המפכ”ל החדש. האחרון, מן הסתם, יתמודד עם לא מעט בעיות שניצבות לפתחה של המשטרה, כמו פשיעה ואלימות, אבל אולי גם עם תיק נוסף של נתניהו, שייתכן כי יבשיל בעקבות בדיקת כל נושא עם המניות.