האמירה הכללית במגזר היא שגבר לא יכול ללמוד ממרצה אישה, אבל הרבה פעמים אני רואה צעירים שהולכים ללמוד באקדמיה ומבינים שהם יכולים לנהל שיח ענייני־מקצועי, ואז פחות רלוונטי המגדר.
אני שומעת הרבה קולות שקוראים לאפשר לחרדים ללמוד תואר שני באוניברסיטה, כי התארים שיש בהפרדה המגדרית הם בדרך כלל במכללות. האפשרויות שפתוחות לתואר שני בהפרדה הן מצומצמות מאוד, ואני לא חושבת שזה מה שאמור להשפיע לי על הקריירה, כי בסופו של יום, אני לומדת בשביל להחזיר את ההשקעה ושזה יקבל ביטוי בתלוש המשכורת שלי. אני חושבת שצריך לתת לי ללמוד בלי שאשלם על זה מחיר חברתי - שלא יקבלו את הבת שלי למוסד לימודים או שלא ידברו איתי בגלל זה בבית הכנסת.
שוק העבודה מצפה ממני לבוא עם תואר שני, אבל בחברה החרדית מצפים ממני להתפשר על כך. האפשרות שלנו לבחור כמו כל סטודנט בישראל לא באמת קיימת.
יש פער גדול בין הצעירים לבין הנהגת המגזר. אנחנו רוצים יותר פתיחות, אני רוצה לחיות ברמת חיים טובה ובלי גמ"חים. אני רואה מה קורה בשוק ומה המעסיקים מחפשים, ובחברה החרדית מצפים ממני לוותר על זה.
הכותבת היא בוגרת תואר ראשון שלמדה במסגרת חרדית ומתעתדת ללמוד תואר שני