עולם העסקים בעולם ובישראל מתנהל טוב ומגיע להישגים נאים. לראיה, העולם צומח, והמשאבים שנוצרים במגזר העסקי מצליחים להניע את גלגלי הפעילות המגוונים של העולם המודרני. יש אומרים שאל להם לפוליטיקאים להתערב ולקלקל את העולם העסקי. לכן אקח את מודל הביקורת של העולם העסקי ואנסה לבחון את התאמתו למודל המדינתי. אשווה את המצופה והנדרש ממבקר המדינה הנבחר מתניהו אנגלמן מול מבקר חברה.
בחברה עסקית טובה, מטרת הביקורת היא להביא לשיפור החברה. ועדת הביקורת בחברה נבחרת על ידי הדירקטוריון המהווה שלוחה ביצועית של בעלי המניות. הדירקטוריון הוא גוף הרואה באינטרס החברה כקודם לאינטרס בעלי המניות. הביקורות נעשות בכל החתכים הנדרשים, מיחידות החברה ועד ההנהלה והדירקטוריון. מאחר שמטרת הביקורת במגזר העסקי היא להביא לשיפור, היא נעשית בדרך שתעורר מוטיבציה אצל המבוקרים להפנים את הביקורת וליישם את התיקונים במהירות, מתוך אמונה בצדקת דרכה של הביקורת.
בחברות טובות הביקורת נעשית באינטראקציה עם המבוקרים, תוך יצירת תובנות משותפות ולימוד ממשי, במיוחד במהלך הביקורת עצמה. בחברות טובות תהליך הביקורת הוא תהליך מכונן שמביא לשיפור תוך היקשים לתחומים אחרים; הוא אירוע שיתופי ולא ניגודי. בביקורת כזו מעלים גם חוזקות של הנבדק לצד החולשות. ככל שהביקורת היא נטולת פוזות ורעשים, אלא עניינית, היא מביאה לתוצאות טובות יותר לחברה.
ביקורת המדינה אמורה אף היא להביא לשיפור בנושא הנבדק ובנושאים אחרים. אבל משום מה יש תחושה כי בביקורת המדינה מתקבלים דוחות ניגודיים ולא משתפים וכי התהליך הוא אטום. זכיתי לפגוש שני דוחות ביניים של מבקר המדינה במהלך חיי, ובשניהם חשתי כי המבקר כאילו אמר לי: "הנה תפסתי אותך" . חשתי כי לא היה עומק בבדיקה, ודברים שאמרתי למבקר בשיחה קודמת לדוח הראשוני לא הובנו.
בנוסף, קראתי הרבה דוחות של מבקר המדינה לאורך השנים ונתקלתי מספר רב של פעמים בכך שהמבקר קבע דברים שאין לו את המיומנות לעסוק בהם. כמו למשל, איכות של החלטות אסטרטגיות ואיכות של תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות. מבקר המדינה לקה בכך שגם כאשר בחן תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות , שזה בתחום אחריותו , לא הבין כי כל תוכנית היא בסיס לשינויים. לעתים מתקבלת בממשלה החלטה אסטרטגית שמתוקף נסיבות מתחייב שינוי מהיר בהחלטה, או שינוי בסדר העדיפות שאינו מאפשר את ביצוע ההחלטה כפי שהוחלט. לעתים אין גם זמן להחליט על שינוי ההחלטה בפורום המקובל.
כאן דרושות למבקר תובנות ניהוליות וניסיון ניהולי שאין לו. כי גם הניהול הוא מקצוע. גם במקרים שבהם המבקר בדק תהליך קבלת החלטות אסטרטגיות, ובמיוחד כאשר בדק את איכות ההחלטות האסטרטגיות, חשתי כי המבקר כאילו אמר: "תפסתי אותך". חשתי גם כי המבקר לא גילה בקיאות בנושאים שביקר.
חשוב שבצוות של מבקר המדינה יוצב אדם מנוסה בניהול מערכות גדולות, רצוי עסקיות, שיהיה אמון על ביקורת תהליכי קבלת החלטות וידע לבקר תהליכים במציאות ולא בתיאוריה.
אני ממליץ למבקר החדש להפוך את הביקורת לאירוע חיובי בחיי ארגון מבוקר, לעשות עבודתו באמפתיה ובשילוב המבוקרים, ושלא יעסוק בתחומים שאין לו מושג בהם. על המבקר החדש להבין כי יום הוצאת הדוח השנתי הוא לא המועד החשוב, אלא התהליך עצמו. מדד ההצלחה של מבקר המדינה צריך להיות מידת השיפור של המערכות הנבדקות, ולא כתיבת דוחות על ביקורות שבוצעו. לכתוב דוחות זה קל. לשאוף לכך שהכתוב יבוצע ולא ייזרק לפח האשפה - זה אתגר לא מבוטל. זה יקרה רק אם למבוקר יהיה אמון במבקר.
הכותב הוא תא"ל במיל', נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר.