הבחירות הבהירו לכולנו את עומק השסע, הקוטביות וההתנהלות האישית הבעייתית בקרבנו. אין קונצנזוס כמעט על שום דבר. כישלון הרכבת ממשלה חדשה ופיזור הכנסת הם ביטוי לשסע בעם. הליכה לבחירות נוספות בהבדל של חודשים ספורים מהבחירות הקודמות, מצביעה על החולי הפוליטי שבו אנו שרויים. טובת המדינה פינתה את מקומה לטובת הפרט.
המאבק הטיטני בין הזרוע השיפוטית לבין הזרועות המחוקקת והמבצעת מבשר רעות. יסוד הדמוקרטיה הוא האיזון בין שלוש הזרועות, ובלבד שהקו המנחה המחייב הוא שאיש אינו מעל לחוק. יהיו אשר יהיו תוצאות הבחירות הכלליות בספטמבר הקרוב, המחלוקת תימשך בלי הכרעה. לא אגזים אם אומר שרבים מיואשים ואבודי תקווה. אחרים מרימים ידיים, ויש כאלה התרים אחרי אופקים חדשים בחו"ל. אסור לנו לשבת בחיבוק ידיים ולאפשר לאיש או לקבוצה שיהיו מעל לחוק, כפי שהדבר נראה עם ההליכה לבחירות חדשות והניסיון להעביר את פסקת ההתגברות.
אחת הסיבות להדחתו של הנשיא המצרי מוחמד מורסי מטעם האחים המוסלמים הייתה שהוא העמיד את עצמו מעל לחוק. מוסדות המדינה יכולים לחוקק חוקים כאוות נפשם, אך זה לא נוגע לו כי הוא מעל. רוב העם בישראל לא רוצה לראות תופעה זו אצלנו.
כדי לצאת מהמצב הקשה שאליו נקלענו, יש לאמץ את שיטת משאל העם. שווייץ מובילה בזה וכמי ששירת שם, אומר שהשיטה עובדת. בשווייץ לא הולכים למשאל עם בנושאים קרדינליים או קיומיים בלבד. גם נושאים אזוטריים כמו כן או לא לחפור מנהרה מתחת לאגם ז'נבה מוכרעים במשאל עם.
היתרון במשאל עם הוא הביטוי הבלתי אמצעי של רצון העם; התוצאה מתקבלת ברוב פשוט; אין צורך ביום שבתון; הכנתו מהירה; הציבור צריך לענות על שאלה אחת בכן או לא; והתוצאה מחייבת את הממשלה, כל ממשלה. כמו כן, במשאל כל השבטים המרכיבים את החברה בישראל ייטלו חלק. אף קבוצה לא תודר, וכך נגיע לביטוי שלם של כל מרכיבי החברה.
במשבר אשר הביא לפיזור הכנסת ולהליכה לבחירות חדשות, יכולנו לממש את רעיון משאל העם על ידי הצגת שאלה אחת: האם כן או לא לאשר את חוק הגיוס כמו שהוא. התשובה הייתה פותרת את הוויכוח במשא ומתן הקואליציוני, שהתגלה כמכוער ואף מלוכלך.
העם מספיק בוגר פוליטית כדי להתרחק מפוליטיקה סקטוריאלית בבואו לתת תשובה במשאל עם, והוא יביע את דעתו על פי צו מצפונו. משאל העם הוא אופציה מוכחת היכולה להביא מזור לתחלואות הפוליטיות שלנו.
הכותב כיהן כשגריר ישראל במצרים, כיום מרצה במרכז הבינתחומי