קראתי ב"מעריב־סופהשבוע" את התבטאותו של שבתי שביט על בוחרי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונחרדתי. למען הגילוי הנאות, עדיין לא החלטתי עבור מי להצביע בבחירות. אולם האמירה הזו מגבירה את הסיכוי שאבחר בנתניהו ואהיה, כדברי שביט, "חסר דעה ובעל סף נורמטיבי בגובה דשא" – אבל גאה.
שביט הפך לפוסל שבמומו פוסל. אין לי ויכוח על תרומתו למדינה, אך אמירתו מצדיקה להעניק לו עצמו את התואר שהעניק לבוחרי נתניהו. יש באמירה הזו משום שנאה לאחר, פלגנות, מידה של גזענות, יוהרה וטיפשות אין קץ.
שביט הוא חבר בעמותת "מפקדים למען ביטחון ישראל", בראשות האלוף (במיל') אמנון רשף, שבה נמצאים עשרות חברים היקרים לי. הארגון אמור, על פי הגדרתו, לעסוק בתחומים המקצועיים של הביטחון. אולם האמירה הזו אינה מקצועית, וכנראה שאינה מייצגת את הארגון - ואני קורא לרשף להתנער מהאמירה ולגנותה.
מר שביט היקר, במקום להתווכח מתוך כבוד עם בעל הדעה האחרת, אתה מבטל אותו ופוגע בו. בכך אתה מחולל בורות, התנשאות ופגיעה בשיח הציבורי ובדמוקרטיה. בפסילתך את נתניהו ובוחריו, אתה פוגע גם באושיה חשובה, בדמוקרטיה, הגורסת את חזקת החפות לאדם שלא נמצא אשם בדין.
אני מבין כי אמרת את שאמרת על מנת לסייע לשמאל להפיל את נתניהו, וכאן אנחנו מגיעים לסעיף הטיפשות באמירותיך הנלוזות. כדי שהשמאל ינצח בבחירות, הוא חייב לגרום לכך שאנשי ימין יעבירו את תמיכתם מנתניהו לשמאל. המחשבה שעל ידי פגיעה, השמצה וכינוי אנשי ימין "חסרי דעה" וכו' תעביר אותם לשמאל, היא טיפשות בהתגלמותה.
לצערי אינך בודד במחשבותיך ובעמדותיך אלו. השמאל הישראלי לא הפנים עדיין כי התקיימו חילופי שלטון לגיטימיים, והוא עדיין כועס על כך. הבעיה של השמאל בישראל היא כי אינו ניחן, כקבוצה, באינטליגנציה רגשית ואף לא בהבנת רוב העם בישראל. אני מקווה שאין מדובר בשנאה ממש.
הכותב הוא תא"ל (במיל')