בניצוחו של רפי פרץ, הרב הצבאי הראשי לשעבר, הואצו ההקצנה הדתית והדרת הנשים בצבא. מינויו לשר החינוך מהווה צעד במתקפה על היסודות הממלכתיים הדמוקרטיים שעליהם הוקמה המדינה, והחלפתם ביסודות דתיים־משיחיים־גלותיים. אך ידע שר החינוך החדש שלעולם לא יזכה לחנך את ילדיי.


להורה, כאפוטרופוס, שמורה הזכות המשפטית להקנות לילדיו חינוך לפי עולם הערכים שלו. להורה החילוני שמורה זכות משפטית להימנע מהקניית חינוך בעל ממד דתי לילדיו. ואכן, בג"ץ קבע כי "עקרון־על הוא במשפטנו שהיחיד בישראל שמורים לו גם חופש הדת גם החופש מדת". בהתאם, חוזר "זכויות ההורים בחינוך" של משרד החינוך עצמו קובע כי "חלק מחופש הדת המוקנה להורים הוא מתן אפשרות לחנך את ילדיהם בהתאם לדת שהם מאמינים בה או להימנע מהקניית חינוך דתי".



מערכת החינוך הממלכתית היא המיועדת לחינוך החילוני. הדבר מעוגן בין היתר בחוזר "זכויות ההורים בחינוך" ובהחלטות ועדת שנהר. אין מערכת חינוך אחרת, חילונית יותר, שבה ההורה החילוני יכול להקנות לילדיו חינוך התואם את עולם הערכים שלו. ישנה קשת רחבה של מערכות חינוך חרדיות, דתיות ומשלבות, העומדות לרשות ההורה המעוניין שילדיו יקבלו חינוך בעל ממד דתי. החינוך הממלכתי הוא מפלטו היחיד והאחרון של ההורה החילוני. קיבוע הממד הדתי (לרבות בכסות של יהדות, מסורת, מורשת וכו') בחינוך הממלכתי יותיר את ההורה החילוני ללא חלופה התואמת את דרכו.



בין נפתלי בנט לרפי פרץ עובר קו המבקש להוסיף לחינוך הממלכתי את הממד הדתי, כשווה, רציף ונוכח תמיד. אך לחינוך כזה כבר יש שם ומסגרת משפטית: חינוך משלב. טשטוש הגבולות והפיכת החינוך הממלכתי לבבואה של החינוך המשלב נוגדים את הוראות החוק. לתפיסתי, משרד החינוך מנצל את סמכותו לרעה ומרוקן את החינוך הממלכתי מייעודו, בניגוד להגדרה המשפטית שלפיה בית הספר המשלב הינו מסגרת וולונטרית, המצריכה, בין השאר, הסכמה בכתב של ההורים ושיבוץ חלופי להורה שאינו חפץ בו. יש להילחם בהדתה בזירה המשפטית. אך גם אם הקואליציה הדתית־משיחית תשנה את החוקים ותמנה שופטים הנאמנים לה, היא עדיין לא תזכה לעצב את ילדיי בדמותה ובצלמה. אם כל חלופות החינוך הממשלתי יהיו בעלות ממד דתי, אוציא את ילדיי ממנו.



ובכלל, ידע שר החינוך שבכל פעם שבתי הספר יקדישו שעה להטפה אמונית, אקדיש עשר שעות לחנך את ילדיי לרציונליות וללמדם על קופרניקוס, דארווין, איינשטיין, המפץ הגדול ומכניקת הקוונטים. בגין כל שעת הדתה שבתי הספר ינסו לכפות, אקדיש מאה שעות ללמד את ילדיי על תנועות ההשכלה והנאורות, עמנואל קאנט, תומס ג'פרסון ומגילת הזכויות של ארצות הברית. בכל פעם ששר החינוך ינסה לכפות את ערכי הדת והגולה מימי הביניים, אקדיש אלף שעות ללמד את ילדיי שהמדינה נוסדה על עקרונות הממלכתיות, כור ההיתוך והדמוקרטיה המערבית הנאורה. ילדיי יכירו את האמת ההיסטורית, שלפיה הרצל, הס, פינסקר, ז'בוטינסקי ובן גוריון היו חילונים, והחילוניות הייתה היסוד לתפיסת עולמם ולכינון התנועה הלאומית. לעולם לא אאפשר לפרץ, סמוטריץ', בן־גביר או בן־ארי לצוד את נפשות ילדיי. הם לעולם לא ינצחו. 



הכותב הוא אל"ם במיל' ועורך דין