בעלי ירד לבקש שקט בשעת לילה מאוחרת - ושילם על כך בחייו

זה קרה ב־5 במאי 2012. גדי, בעלי, לא הצליח להרדים את הבת שלנו, כי הרעש שהשמיעו הצעירים בגן שלמטה בבאר שבע בשעה מאוחרת כבר היה בלתי נסבל. הוא ירד לבקש שקט - אך שילם על כך בחייו כשנדקר למוות.
 

בזמן שהפוליטיקאים מדברים גבוהה גבוהה על הבחירות, ברחובות האלימות משתוללת; בתוך יממה נרצחו ארבעה בני אדם. המילים הקשות שהשמיעה האלמנה הצעירה שבעלה נורה אל מול עיניה ברמלה בשל ויכוח על חניה, מחזירות אותי לאותם רגעים קשים מנשוא, שבהם אתה רואה את היקר לך נלקח ממך באכזריות על ידי רוצח שפל שהחליט ליטול את חייו של אדם אחר.

 

זילות חיי האדם במדינת ישראל בשנת 2019 מחרידה. היום לא צריך להיות פושע כדי שזה יגיע גם אליך. מספיק שתהיה במקום הלא נכון, בזמן הלא נכון. אנחנו רואים את זה קורה כל הזמן, אם בגלל חניה, סיגריה או רעש - ולא חסרות דוגמאות אחרות.

 

השאלה העיקרית היא מה המדינה עושה לנוכח המצוקה, והתשובה היא: לא כלום! מקילים בעונשים במקום להחמיר בהם, סוגרים תיקים בעסקאות טיעון ומעניקים הקלות לנשיאת נשק חם בטענה שהוא מציל חיים במקרה של פיגוע, אך בסופו של דבר זה הורג בנו. אנחנו רוצחים את עצמנו.
 

אילו היו ארבעה פיגועי טרור מתרחשים ביום אחד, היו מפסיקים את כל השידורים ומעלים אותם לראש סדר היום. לצערי הרב, הרציחות התקבעו כמשהו שגרתי ובלתי נמנע. אבל אסור לקטלג את הרציחות ולהדביק תוויות – זה בגלל ריב עם שכנים, בגלל ריב על חניה או בגלל ריב עם ההורים; התוויות האלה מחלישות את ההבנה שקיימים מרכיבים אלימים בבני אדם.
 

לכן, לאחר עשורים שבהם נרצחו מאות אנשים, חייבים להפעיל תוכנית לאומית למניעת אלימות - ולאכוף אותה. הגיע הזמן שהמדינה שלנו תתחיל לקבל אחריות, כדי שלפחות הדורות הבאים שלנו ירגישו בטוח להסתובב בחוץ, כי אנחנו לא. אתה יוצא מהבית ולא בטוח שתחזור. עצוב. חשוב לי לציין שלנפגעי עבירות פליליות אין יותר מדי זכויות ותמיכה, וארגון משפחות נרצחים ונרצחות עושה חסד עם אותן משפחות, כשהוא מלווה אותן ותומך בהן ככל יכולתו.