תרגיל הפצועים עבר בהצלחה. חיזבאללה שמיהר לפרסם את פגיעותיו בכלי רכב צבאיים והתפאר ב"הרג ופציעת חיילים ישראליים" בגבול הצפון, קיבל חיזוק לדברי הרהב שלו באלפי הודעות וצילומים שהסתובבו במשך למעלה משעתיים ברשתות החברתיות בישראל, עוררו לא מעט פאניקה עד שראש הממשלה פיזר את הערפל והודיע "אין ולא היו לנו נפגעים בצפון".
 
אז מה כן היה? פצועי דמה. אחרי שצה"ל הציב בימים האחרונים כלי רכב צבאיים בנקודות שונות בגבול הצפון  ואנשי החיזבאללה צילמו את הרכבים וזיהו בתוכם "חיילי דמה", המשיך צה"ל במשימת ההסתרה. מיד אחרי שנורו טילי הקורנט לעבר מחנה צבאי באזור אביבים ושופרי התעמולה של נסראללה החלו להתפאר בפגיעות בחיילים, היה מי שהחליט בדובר צה"ל או אולי במטכ"ל כי כדאי להמשיך ב"משחק" כל עוד צה"ל מגיב בירי לעבר מטרות חיזבאללה.
כך נחת לו לפתע מסוק צבאי ליד אזור ההפגזות, ארבעה חיילים הועלו על אלונקות, והוטסו למרכז הרפואי רמב"ם בחיפה. יותר מזה לא צריך כדי לגרום ל"הצגה" לעלות על פסים אמיתיים. 
 

בתקופה שצה"ל ישב בלבנון, אני כעיתונאי שטח בחיפה, שמעתי כמעט מדי יום את המסוק  עוד לפני שחצה את מפרץ חיפה בדרכו לרמב"ם ומיהרתי עם הצלם למנחת, לקבל את פני הפצועים. היום בעידן הסמארטפונים כשכל ילד הופך לצלם, כשאפליקציות עם מבזקי ה"חדשות" מפמפמים בכל שנייה  ברשתות החברתיות, בימים שהוואטסאפ עובד שעות נוספות, די בשביב של מידע או בצילום מטושטש כדי להעביר את המסר הקשה מכל: לצה"ל יש פצועים בתקרית.
ברשתות הללו, בקבוצות של עיתונאים, דוברים וסתם סקרנים ו"יודעי דבר" הצנזורה לא קיימת. שם הכל נזרק לחלל אין סופי של הנחשפים. כך השמועות רצות ומקבלות תנופה בכל שנייה. קראתי שם דיווחים על "חיילים הרוגים" ו"פצועים קשה" על אנשים שהיו ברמב"ם וצילמו את המסוק ואת הפצועים שהם ראו במו עיניהם מוכנסים לחדר המיון שלא להזכיר את הדיווחים על "מלחמה שכבר התחילה" ועל אזעקות בטבריה ובנהריה ומה לא.
 
"רב סרן שמועתי" עבד שעות נוספות אחר הצהריים. בכלים העומדים כיום לרשותו זה לא קשה. בשעה שדובר צה"ל הודיע בתשובה לשאלות כתבים ולדיווחים של אנשים בשטח על פינוי חיילים פצועים מרכבים שנפגעו כי "הדבר נמצא בבדיקה", בשעה שראש הממשלה אסר על חברי הקבינט להתראיין, דבר שרק הגביר את אווירת "הפחד שמשהו קשה קרה שם", אין ספק שהכל עבד למען הצלחת תרגיל ההסוואה.

יובל פלג

 
במונחים של דוברות, יחסי ציבור, הסברה ותקשורת אין ספק שבניגוד לעבר, שאויבנו הצליחו פעמים רבות "לעבוד" על התקשורת ודעת הקהל העולמית בצילומי זוועה מבוימים של אזרחים פצועים וכדומה, הפעם צה"ל לקח לעצמו את היוזמה התחכום וההצלחה לפחות לזמן קצר. היו עיתונאים ושדרים שנלחצו מההודעות על "פצועים ברמב"ם" וניסו ככל יכולתם לבדוק את המידע וחלקם אף נפלו בפח והאמינו בכך, אבל לא יכלו לפרסם זאת בשל מגבלות הצנזורה שעצרה ובצדק את "רב סרן שמועתי" מלהגיע החוצה באופן רשמי.
 
אבל מעבר ל"תרגיל התקשורתי" היה פה גם תרגיל צבאי. רצון להגיב מהר וחזק תוך עמימות ופרובוקציה שתאפשר לצה"ל להכות בצד השני בזמן נתון תחת הכותרת "עין תחת עין", באמתלה שפצועים ישראלים מחייבים מכת נגד קשה. וזה הצליח. הפעם. מה יקרה בסיבוב הבא? יצטרכו לחפש תרגילים אחרים.

יובל פלג הוא מרצה במחלקה לתקשורת כנרת, עיתונאי בעבר ואיש יחסי ציבור