עכשיו, לאחר החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט להגיש כתב אישום בעבירות של שוחד והפרת אמונים, נותרו כמה שאלות: האם במצב עניינים זה יכול בכלל נתניהו לכהן כראש הממשלה למרות הוראות ברורות בחוק? ושאלה נוספת הנגזרת ממנה: האם נשיא המדינה רשאי להטיל עליו במצב עניינים זה להרכיב ממשלה?
החוק הקיים אינו משיב על כך. המחוקקים שחוקקו את חוק יסוד "הממשלה" לפני יותר מ־50 שנה ואחר כך חוקקו את התיקונים בחוק, לא העלו בדעתם ובדמיונם מצב שבו מוטל על נאשם בקבלת שוחד להקים ממשלה. לכן הכדור חוזר שוב אל המגרש של היועמ"ש, שסביר להניח שייאלץ לספק חוות דעת גם בעניין הזה. וכרגיל, כמו גם בעניינים אחרים, החיים יותר יצירתיים מהחשיבה המשפטית. המשפט והחוק הולכים אחרי החיים, לא להפך.
באשר לכהונתו כראש ממשלה, לכאורה יש תשובה בחוק יסוד "הממשלה", אלא שתשובה זו היא במישור המשפטי. היא אינה מביאה בחשבון היבטים ציבוריים, ערכיים ומוסריים ואינה מדברת על סבירות.
גם בפרשת אריה דרעי ורפאל פנחסי (ההיא משנות ה־90) בתקופת ממשלת רבין, החוק שתק לגבי המשך כהונתם בממשלה, לאחר שהיועץ המשפטי דאז החליט להגיש נגדם כתב אישום.
אך היה זה בג"ץ שנאלץ להחליט שראש ממשלה סביר לא יכול לאפשר את המשך כהונתם בממשלה, לאחר שהוגש נגדם כתב אישום, מכיוון שזו החלטה בלתי סבירה, ואף איים שאם ראש הממשלה לא יפטר אותם – הוא יעשה זאת.
מן הסתם, גם עכשיו בג"ץ, גם אם אינו חפץ בכך, יצטרך להכריע האם זה סביר שראש הממשלה עם אישומים חמורים יכול לכהן, והאם הנשיא בכלל יכול להטיל עליו להרכיב ממשלה. בג"ץ אינו שמח להוציא את הערמונים מהאש עבור הפוליטיקאים, אך למרבה הצער הם דוחפים אותו לכך.
לדעתי, עדיף שנתניהו בעצמו יתפטר מכהונתו כראש ממשלת המעבר ויגיע להסדר עם היועץ המשפטי לממשלה והפרקליטות, בדומה למה שאירע בעבר בפרשת רבין ובפרשת עזר ויצמן, ולאחר שיתפטר ויתחייב לא לחזור לחיים הפוליטיים לפחות עשר שנים - ייסגרו כל התיקים נגדו. יוגשו מן הסתם עתירות לבג"ץ נגד הסדר כזה, אך להערכתי הוא לא יתערב.