שווה לכם: בג”ץ הטנקיסטיות מוכיח כי במשך 25 השנים שחלפו מאז בג”ץ אליס מילר, שביקשה הזדמנות להתמיין לקורס טיס, לא למדנו שום דבר ולא שכחנו שום דבר. מאבקן של נשים לשוויון נתון בוורטיגו אינסופי. בכל פעם שנדמה שהתקדמנו צעד אחד קדימה מתברר שחזרנו בסלאלום לאותה נקודה. שוב ושוב צריך להסביר מהו שוויון ומדוע הוא ערך עליון בחברה דמוקרטית מתוקנת.
מאבקן של שתי הצעירות המבקשות להיות לוחמות בחיל שריון ממקד את הדיון באפליה של נשים בצה”ל ולא בפעם הראשונה. לפני כשנה וחצי חיילים מחטיבת הצנחנים סובבו את גבם למדריכת כושר שביקשה להדגים בפניהם תרגיל. הרב הראשי לצה"ל המליץ לחיילים דתיים "להתכוון לא ליהנות" כשהם שומעים שירת נשים בטקסים רשמיים, אבל לא לצאת כדי שלא ליצור פרובוקציה. במקרה של השריון, היו רבנים שאיימו לקרוא לתלמידיהם שלא להתגייס לחיל, מחשש ששירות משותף יפגע ברגשותיהם ובאמונתם הדתית. הרמטכ”ל לשעבר איזנקוט סיפר כי הופעלו עליו לחצים כבדים כדי לסכל את שילוב הנשים בתפקידי לחימה בשריון.
קולם של הרבנים המהלכים אימים אינו מוסרי יותר מקולן של הנשים הקוראות לצבא לנהוג בשוויון. אותם רבנים מנצלים לרעה את סמכותם הרוחנית כדי להכתיב התנהגות ולכפות על הצבא מדיניות. בנסיבות מסוימות אפשר לראות בדבריהם אפילו קריאה למרי אזרחי או לסרבנות. טוב עשה הרמטכ”ל כוכבי שהחליט להרחיב את הפיילוט לשילובן של לוחמות בשריון והבהיר מי בעל הבית. אבל אין בכך די, מוטב היה לו קיבל הכרעה ברורה כבר עכשיו להסיר את כל החסמים העומדים בפני נשים בצבא.
הטענה כי הרמה המבצעית של צה”ל תיפגם היא טענת סרק. לא כל הגברים יכולים להיות לוחמים ובה במידה לא כל הנשים מתאימות לכך. לשם כך נערכים מיונים אישיים. על הצבא להגדיר מהי הכשירות הרלוונטית הנדרשת, ולא להשתמש בה כמסננת אוטומטית למלש”ביות, בדרך של קביעת תנאים שלא מן העניין. החובה לנהוג בשוויון חלה על הצבא כמו על כל גוף ציבורי אחר ולכן עליו להתאים את הסטנדרטים באופן סביר כדי לא לפגוע בשלומן ובבריאותן של החיילות הלוחמות – כשם שבחיל התותחנים צה”ל מספק אטמי אוזניים, כשם שביחידות חי”ר מקבלים נעליים “קלות” וכשם שדואגים לאוכל כשר למהדרין לחיילים חרדים. לפעמים שוויון מחייב התאמה ועולה כסף.
במובנים רבים צה”ל הוא משל לחברה הישראלית הנגועה באפליה מגדרית מובנית. השבוע התפרסם בגלובס סקר השכר השנתי של עורכי דין. עולה ממנו כי שכרן של נשים נמוך ב־30% משכר הגברים. הנתון הזה אינו שונה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פערי השכר בין גברים לנשים בשאר המשק. הנתונים המקוממים האלה מעידים על חוסר שוויון במובן העמוק – לנשים אין באמת הזדמנות שווה, מעמד שווה או ייצוג שווה בעמדות מפתח. אף שהנורמות המשפטיות בישראל, המחייבות שוויון, עומדות בסטנדרטים ליברליים בינלאומיים, הן אינן מחלחלות למטה, לא למגזר הציבורי ולא למגזר הפרטי. ראו את הרכב הממשלה, את מספרן המועט של נשים בכנסת, את ייצוגן החסר במפלגות ואת נוכחותן הדלה ברשויות המקומיות. כך גם באקדמיה, בעולם העסקים, בצבא, בעצם בכל מקום.
שוויון הוא אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה. הוא נכון מבחינה מוסרית ויש בו תועלת חברתית. יחס שווה איננו סוג של “מחווה נדיבה” או “טובה” שגברים עושים לנשים, אלא חלק מתפיסת עולם ערכית. הוא יושג רק כאשר נשים לא ייאלצו להיאבק על מה שבעבור גברים הוא מובן מאליו. המשוואה המנצחת פשוטה: אנחנו שוות לכם ושווה לכם לנהוג בשוויון.
יחס שווה איננו סוג של נדיבות או "טובה" שגברים עושים לנשים
בג"ץ הטנקיסטיות מזכיר כי עדיין לא התקדמנו מספיק. שוויון הוא אינטרס חברתי מהמעלה הראשונה. הוא נכון מבחינה מוסרית ויש בו תועלת חברתית
