הסגר שהוכרז על דיר אל־אסד מסיר כל ספק: הקורונה הגיעה לחברה הערבית. ההערכות הן שאנחנו רק בתחילת עקומת התחלואה, והשיא עוד לפנינו. זה קורה כשבוע לפני חודש רמדאן - ומשפיע על התפילות ההמוניות שלא יתקיימו, וארוחות האיפטאר ש־1.4 מיליון מוסלמים בישראל ייאלצו לחגוג רק עם המשפחה הגרעינית.
הרמדאן הוא חודש של ביחד, אבל השנה זה מסוכן במיוחד לחגוג אותו כנהוג בשנים עברו. אם לא יינקטו הצעדים הדרושים, יתרחש בחברה הערבית אסון הומניטרי. החברה הערבית נמצאת בסכנה לתחלואה גבוהה, במיוחד בשל מאפייניה כחברה מסורתית, שבה משפחות גדולות, כולל מבוגרים וצעירים, חיים בצפיפות. חודש הרמדאן, אם כן, מציב אתגר גדול לחברה הערבית, ורק החמרה של הרשויות, לצד הקפדה של האוכלוסייה על התקנות, ימנעו את התפשטות המגיפה.
אבל דווקא עכשיו, הציבור מקבל מסרים סותרים מהממשלה, שעסוקה בעיקר בחזרה לשגרה ו"אסטרטגיות יציאה" של שאר הציבור - ולא שמה לב להשלכות על החברה הערבית. דווקא עכשיו, אסור לדבר על חזרה לשגרה ביישובים הערביים, ויש אף להגביר את האכיפה כעת - עוד לפני שהרמדאן מתחיל. במהלך הרמדאן יש להטיל מגבלות תנועה בשעות הערב והלילה במוקדי ההתפרצות, תוך תיאום עם ההנהגה והרשויות המקומיות. כמו כן, יש למנוע תפילות המוניות, ולהטיל הגבלות על מסחר ומסעדות, לצד הקלות בנקאיות ונגישות לאשראי. זאת, לצד קמפיינים והסברה לציבור - מטעם משרד הבריאות, אבל גם מטעם ההנהגה הערבית.
אנחנו נמצאים ברגע קריטי, שכל טעות בו תעלה בחיי אדם. אני קורא למקבלי ההחלטות וגורמי האכיפה לפעול בחומרה, הוגנות ורגישות מול הציבור הערבי. ולאחיי האזרחים הערבים אני קורא: הישארו בבית! רמדאן כרים וכול עאם ואנתום בחיר (רמדאן מבורך ושתהיו בטוב כל שנה).
הכותב הוא מנכ"ל שותף של "יוזמות אברהם" - ארגון יהודי־ערבי לשינוי חברתי.