התעוררות השיח לגבי "עסקת אסירים" אפשרית בין ישראל לחמאס שחלה בחודשיים האחרונים נובעת כל כולה ממשבר הקורונה. "חלון ההזדמנויות" הייחודי נוצר בעקבות חשש עמוק של חמאס מפני התפשטות הקורונה ברצועת עזה, דבר שגרם לארגון להפגין נכונות תקדימית לקידום "עסקה", וזאת לאחר כחמש שנות קיפאון בנושא.
ואולם הזירה הפלסטינית, כמו ישראל, נתונה בימים אלה ב"תהליך יציאה" ממשבר הקורונה. ברצועת עזה הדבר מלווה בתחושה אופטימית נוכח מספר הנשאים הנמוך יחסית שהתגלה באזור (20 בלבד), וההערכה כי ניתן יהיה להשיב במהירות את מרקם החיים האזרחי למסלולו.
ביטוי אחר ל"חזרת הרצועה לשגרה" היה שיגור הרקטה אמש שגרר תקיפות של צה"ל. השיבה ההדרגתית למציאות המוכרת משמעה סגירת חלון ההזדמנויות בנושא השבויים והנעדרים.
ביטחונו העצמי הגובר של חמאס כי הצליח להתגבר על איום הקורונה, לצד הבנתו כי אין איום להידבקות המונית בקרב האסירים הפלסטינים בכלא הישראלי, עלולים להפחית את להיטותו לקדם "עסקה".
בין לבין, מועבר בשבועות האחרונים לרצועת עזה סיוע רפואי וכלכלי רב לצורך ההתמודדות עם אתגר הקורונה, אשר כלל בין היתר בדיקות שבוצעו על ידי ישראל לחשודים בנשיאת הנגיף. כל אלה תורמים גם הם לכרסום ב"מנוף" הלחץ הישראלי מול חמאס, שחש כי הצליח עד כה לחלץ את הסיוע האזרחי הנדרש גם ללא תשלום מחיר בנושא השבויים והנעדרים.
ממד הזמן קריטי. אם לא יקודם שיח רציני בנושא "עסקת אסירים" כבר בשבועות הקרובים, הנושא עלול לשוב לקיפאון העמוק שאפיין אותו עד לפני חודשיים. לצורך כך, יש לשוב ולכרוך יחד את המסלול האזרחי וזה של השבויים והנעדרים, תוך הבהרה לחמאס כי היקף ההקלות שיקודמו מול הרצועה, לרבות בימי הרמדאן, תלוי בוויתורים שהתנועה תנקוט.
תהליך היציאה של ישראל ממשבר הקורונה משמעו חזרה לדיון בנושא ההסדרה ברצועת עזה. בפני ישראל ניצבת הזדמנות להשלמת "חורים" שהותרו במסגרת גיבוש המהלך, ובראשם קידום פתרון לנושא השבויים והנעדרים.
הכותב הוא אל"מ (במיל') וראש הפורום ללימודים פלסטיניים במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב