נגיף COVID־19 פרץ בדצמבר 2019 במחוז חוביי שבסין והגיע לישראל כחודשיים לאחר מכן. בתחילת מרץ הכריז ארגון הבריאות העולמי על התפרצות הקורונה כמגיפה עולמית, וקרא לכל המדינות להתגייס כדי לבלום את התפשטותה.
על פי הארגון, מחלה מוגדרת כמגיפה כאשר מקדם ההדבקה של הנגיף גדול מ־1. כלומר, המחלה מתפשטת במהירות מאדם לאדם. בהיעדר חיסון אי אפשר להשפיע על מספר הנדבקים, אולם אפשר להשפיע על קצב ההדבקה ולווסת את העומס על מערכת הבריאות. על כן, בתגובה לנגיף החדש גיבשו המדינות אסטרטגיית התמודדות והחלת פעולות מנע נרחבות על האוכלוסייה, בהן סגירת גבולות, ריחוק חברתי, בידוד, הנחיה לחבוש מסיכות, הסגר ועוצר.
נגיף הקורונה שייך למשפחה שמונה כאלף נגיפים, אך רק שבעה מתוכם פוגעים בבני אדם, בהם סארס ומרס. נכון להיום נדבקו בנגיף קרוב ל־4 מיליון בני אדם ברחבי העולם וכרבע מיליון בני אדם נפטרו. על פי הנתונים, שיעורי התמותה הגבוהים ביותר נצפו בקרב מבוגרים מעל גיל 80 ואנשים שסבלו ממחלות רקע קשות. ההבדלים בשיעורי התמותה בין מדינות קשורים בעיקר למאפייני הגיל של האוכלוסייה, הצפיפות ומזג האוויר.
התקדמות המגיפה דומה בין המדינות השונות: העלייה במספר הנדבקים החדשים המגיעה לשיא לאחר ארבעה־חמישה שבועות, השיא נמשך כשבוע ולאחריו מתחילה דעיכה מהירה. אפשר לומר כי גרף ההתפשטות של הווירוס עד לדעיכתו לפי קבועי זמן נמצא דומה במרבית המדינות, כמעט ללא תלות באסטרטגיית ההכלה שהופעלה. בין שאלו מדינות שהטילו אמצעי מנע חמורים כמו ישראל, איטליה וצרפת או מדינות שהפעילו אמצעי מנע קלים יותר כמו שבדיה, קוריאה הדרומית וטייוואן.
לפני כעשרה ימים החלה מדינת ישראל בהקלות משמעותיות בתקנות לשעת חירום, אשר יאפשרו את המשך פעילות המשק בצל הקורונה. תקנות אלו מבטלות את מגבלת היציאה מהבית, ומאפשרת פתיחת קניונים, שווקים וחדרי כושר תחת מגבלות של מרחק, מדידת חום ועטיית מסיכה.
האם צפוי גל שני?
מצב זה יכול לקרות רק אם מספר הנדבקים באוכלוסייה לא הגיע למספר הנדרש להשגת חיסון העדר. מקדם ההדבקה של הווירוס מאפשר לחשב את שיעור הנדבקים הנדרש. היות שמקדם ההדבקה לנגיף הקורונה נע בטווח שבין 1.3 ל־2.4, שיעור הנדבקים הנדרש נע בין 25% ל־60% מהאוכלוסייה בהתאמה.
בנוסף, על פי נתונים שנאספו בעולם, נמצא כי חיסון העדר הושג כנראה בהדבקה של 15%־20% מהאוכלוסייה, ייתכן שהסיבה היא שלאחוז גבוה באוכלוסייה יש חיסון טבעי לנגיף, כתוצאה מחשיפה לווירוסים מאותה משפחה (חיסון צולב).
גורמים נוספים שעלולים להשפיע על התפרצות שנייה של הנגיף כוללים מקור חדש של נדבקים, למשל תיירים; אירוע רב־משתתפים; ואזורים צפופים שבהם יש התלקחות בעיקר בגלל חוסר משמעת והתנהגות לקויה.
תמונת מצב מייצגת, המשקפת את מספר הנדבקים בפועל בישראל, תאפשר להעריך את סטטוס חסינות העדר, כמו גם התפלגות הנדבקים לפי גיל, ותסייע למקבלי ההחלטות להיערך לגל שני, במקרה שטרם הושגה חסינות בהתאם לסיכויי ההדבקה בקרב הגילאים השונים.
ב־6 במאי פרסם משרד הבריאות כי בכוונתו לבצע בדיקות סרולוגיות לאיתור נוגדנים לכ־100 אלף אזרחים לצורך היערכות מושכלת. זו החלטה חשובה מאוד, שתאפשר לקבוע את היקף ההדבקה בישראל ותסייע בגיבוש אסטרטגיה לעונת החורף ולגל הבא, אם יפרוץ.
נכון לעכשיו במרבית המדינות שהחלו בהקלות לא נצפה גל שני משמעותי, אלא התפרצויות נקודתיות או מקור חדש של נדבקים. בסינגפור למשל נצפתה עלייה קלה במספר הנדבקים, שרובה נובעת מאנשים שהגיעו ממדינות זרות. בנוסף, יש לזכור כי במרבית המדינות גרף ההתפשטות של הווירוס נמצא בשלבי דעיכה.
ייתכן שנגיף הקורונה ייעלם כפי שנעלמו מהעולם ללא הסבר נגיפי הסארס והמרס. גם בהיעדר חיסון נצפים רק מקרי הידבקות בודדים בשנה. זוהי אפשרות תיאורטית שסיכוייה קלושים. בכל מקרה מדינת ישראל צריכה להתכונן לגל שני, ובעיקר לעונת החורף.
החומר הגנטי בנגיפים ממשפחת הקורונה הוא פשוט, חד־גדילי, כמו בנגיפי השפעת. לכן הם מועדים לשינויים גנטיים (מוטציות) רבים, שלעתים יכולים אף להיטיב עמנו.
חוקרים באריזונה שבדקו את הרצף הגנטי של מאות דגימות של חולים, גילו מוטציה המנטרלת את היכולת של הנגיף לחסום את התגובה החיסונית כנגדו. מוטציה דומה התגלתה בתחילת 2003 בנגיף הסארס, ולאחר חמישה חודשים הוכרז על היעלמות המגיפה. ייתכן כי בחורף הקרוב ישתנה הנגיף, ייחלש ויהפוך לפחות מידבק ומסוכן.
ומה לגבי חיסון לקורונה?
הסיכוי שבחורף הקרוב יהיה חיסון לנגיף קלוש, אך אפשרי. תגובה חיסונית מתרחשת כאשר תאי מערכת החיסון נחשפים לחלק מחלבוני הנגיף, לומדים לזהות אותו ומייצרים נוגדנים לחלקים שונים שלו. כך שבפעם הבאה שגופנו ייחשף לאותו נגיף, התגובה החיסונית תהיה מיידית ומהירה ולא תתפתח מחלה. חיסונים נועדו לחקות תהליך זה על ידי חשיפה מבוקרת לגורם הזר, כך שלא תסכן את האדם לחלות.
בעולם כולו נעשים מאמצים גדולים ומושקעים כספים רבים לפיתוח מהיר של חיסון לנגיף הקורונה החדש. קיימים סוגים שונים של חיסונים הנמצאים בשלבי פיתוח שונים, חלקם בשלב של ניסויים בבני אדם. האיגוד האמריקאי הלאומי לבריאות (NIH) בשיתוף עם חברת Kaiser Permanente החלו במרץ האחרון ניסוי קליני בבני אדם. למרות זאת, על פי התחזיות רק בעוד כשנה ייתכן שיהיה חיסון יעיל. נקווה שייוצר בכמויות מספיקות למיגור המגיפה בעולם.
האם יש תרופה לחולי קורונה?
חברות רבות בעולם פועלות לפיתוח תרופות לטיפול בחולי קורונה. המכון הביולוגי בנס ציונה הודיע השבוע על זיהוי נוגדן ספציפי לנגיף, היודע להיקשר אליו ולמנוע ממנו להיקשר לתאי הרירית של דרכי הנשימה העליונות ועל ידי כך לנטרל אותו. זוהי פריצת דרך מדעית משמעותית וייחודית בעולם, שתסייע בפיתוח תרופה לטיפול בחולים קריטיים וגם במתן כיסוי "חיסוני" לצוותי הרפואה.
פיתוח תרופה, גם במצבי חירום, הוא תהליך יקר - בעיקר כשמדובר בתרופות ביולוגיות - ומורכב. התהליך, שכולל ניסויים בבעלי חיים ולאחריהם ניסויים בבני אדם, עשוי להימשך שנים רבות.
בינתיים נעשה שימוש בתרופות קיימות, אנטי־ויראליות, שעל פי מחקרים שונים יעילותן לא ברורה. לחולים ניתנות תרופות כמו רמדסיביר, המיועדת לטיפול באיידס; כלורקווין, לטיפול במלריה; ואזניל, לטיפול בזיהום חיידקי. טיפולים בפלסמה שמופקת מחולים שנדבקו בקורונה הוכחו כיעילים.
עד שלא יימצא חיסון יעיל ועד שלא תהיה תמונה סרולוגית מייצגת שתסייע לקבוע מדיניות מותאמת למצב החיסוני של האוכלוסייה, עלינו לשמור על מספר כללים פשוטים שיסייעו לנו להתמודד עם הופעת הנגיף, אם וכאשר.
ריחוק חברתי, בעיקר של בני 70 ומעלה ושל בני כל הגילים עם מחלות רקע; עטיית מסיכות; ושמירה על כללי היגיינה נאותים - נמצאו כאמצעים היעילים ביותר להתמודדות עם מגיפות, ולכן יעזרו גם באופן עקיף להתפשטות השפעת בחורף הבא.
הכותב הוא יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות