הזדמנות כפולה: אתמול נכנסה גרמניה לתפקיד הנשיאה התורנית של מועצת האיחוד האירופי. גם אם יש מחלוקות בין ישראל לגרמניה בנושאים מדיניים, כמו בסוגיית הסיפוח, הן בטלות בשישים לעומת עומק הקשרים בין שתי המדינות. גרמניה הייתה ונשארה מחויבת לביטחונה של ישראל, להמשך קיומה ושגשוגה של הקהילה היהודית בה ולשלומן של הקהילות היהודיות בעולם. היא גם חוד החנית במאבק, לא רק באירופה, אלא בכל העולם כנגד האנטישמיות הזוקפת את ראשה.
בצל מגיפת הקורונה בעולם כולו, וירוס ישן עלה אל מעל פני השטח. הוא עתיק יומין אך מוכר היטב – האנטישמיות. כמו הקורונה, השנאה המסורתית ליהודים, גזענות וקנאות חשוכה, משנות צורה, ערמומיות, חמקניות אך מתרבות ונפוצות לכיוונים שונים. הן חוצות גבולות, מתפשטות בלי להבחין בין צעירים למבוגרים ונוכחות בחברות נוצריות ומוסלמיות כאחד. השיעים באיראן והסונים בפקיסטן עוינים זה את זה, אך בלוגרים, מטיפים דתיים ואזרחים מן השורה בשתי המדינות מטפחים חממות לשנאת יהודים ולאנטי־ציונות ומאשימים את היהודים באחריות למגיפה החדשה. אף שבפחות בוטות וקולניות, גם בארצות הברית, בית היוצר הוותיק של הקו קלוקס קלאן, האומות האריות ועוד ארגונים של הימין הקיצוני מרימים את ראשם. ביטויים של שנאת יהודים ותקריות אנטישימיות יש גם ברחבי אירופה, וזה קרה עוד לפני התפרצות המגיפה.
מנתוני הליגה נגד השמצה עולה כי הפצת תעמולה ומסרים של עליונות הגזע הלבן בארצות הברית התגברה פי שניים ויותר ב־2019 לעומת השנה שקדמה לה – כך שבשנת 2019 נמדד שיא של כל הזמנים בתופעות אלו בארצות הברית. כבר בינואר האחרון עיריית ניו יורק הודיעה שתתקין 100 מצלמות אבטחה בשכונות בברוקלין שיש בהן שיעור גבוה של תושבים יהודים, בעקבות ריבוי התקיפות האנטישמיות.
יהודים ומחלות הם מוטיב שחוזר ונשנה בספרות, באמנות, בפוליטיקה ובחיי היומיום, לאורך ההיסטוריה. בימי הביניים, כשהמגיפה השחורה המיתה עשרות מיליוני בני אדם באירופה, הופצו שמועות כי מקורה בקונספירציה יהודית. ההאשמות על הרעלת בארות ומקורות מים כוונו נגד יהודים מימי הביניים ועד לעת החדשה. תיאוריות הקונספירציה שקושרות יהודים למגיפות מצאו פונדקאי עמיד בגרמניה הנאצית. המימוש האולטימטיבי שלהן היה בתעמולה הוויזואלית בשנות ה־30 וה־40 שיצר "דר שטרימר", עיתונו הידוע לשמצה של יוליוס שטרייכר, ו"היהודי הנצחי", סרטו התיעודי נוטף הארס שנוצר בהנחייתו של יוזף גבלס, תעמולה שבה יהודים מושווים לעכברושים המתרבים במהירות ומתפשטים לכל מקום. כל אימת שעל הציביליזציה שלנו מתרחש אסון או משבר, אנשים מחפשים אשמים ושעירים לעזאזל והופכים את היהודים למטרה נוחה וקלה.
דוח שפורסם על ידי מרכז קנטור באוניברסיטת תל אביב מגלה כי בתקופת הקורונה, בחודשים מרץ־יוני, החל גל אנטישמיות חסר תקדים ברחבי העולם, כולל באירופה. על פי הדוח המסתמך על מאות דיווחים ממוקדים שונים בעולם, גל האנטישמיות התפשט באמצעות הרשתות החברתיות ומאופיין בהאשמת היהודים או מדינת ישראל במגיפה, או בכך שהיהודים הם המרוויחים ממנה.
הזכות שנפלה בידי גרמניה לנהל בחצי השנה הקרובה את ענייני האיחוד האירופי היא גם חובה וגם הזדמנות להמשיך ולהוביל את המאבק באנטישימיות. זו בעצם הזדמנות כפולה. גרמניה היא גם יושבת הראש של הברית הבינלאומית לזיכרון השואה (International Holocaust Remembrance Alliance), ארגון הגג של 34 מדינות שממשלותיהן מחזקות ומקדמות את נושא זיכרון השואה בעולם וזיהוי אנטישמיות מודרנית. נפגשתי מספר פעמים בעבר עם הייקו מאס, שר החוץ של גרמניה, וכמו הקנצלרית אנגלה מרקל, הוא ידיד אמת של ישראל והעם היהודי. מהיכרותי עמו גם בתפקידו הקודם כשר המשפטים, למדתי להעריך ולהוקיר את פועלו ללא לאות לעמידה כנגד האנטישמיות, למאבק בהכחשת השואה, לסיוע לניצולי שואה ולקידום וטיפוח הקהילה היהודית. אין לי ספק כי הוא ימשיך בכך גם בתפקידו הכפול עתה, כשר החוץ וכמנהיג באיחוד האירופי. גרמניה היא דוגמה מצוינת לכיצד יכולה מדינה אירופית באמצעות חינוך, שיתוף פעולה בינלאומי ונחישות פוליטית לא רק להיאבק באנטישמיות אלא גם לפעול לשימור והרחבת הקהילה היהודית, תוך הקצאת משאבים והפגנת נחישות לשמירתה הפיזית של הקהילה.
מכובדי הייקו, אני פונה אליך בבקשה לשכפל את פועלך, המונע מערכים ומוסר, בכל מדינות האיחוד: לפעול נגד האנטישמיות, לטפח את החינוך היהודי, לפעול באמצעות האיחוד האירופי לחיזוק, לסיוע תקציבי והרחבת החינוך היהודי למען המשך קיומן של הקהילות היהודיות באירופה. הכל מתחיל ונגמר בחינוך, והשקעה בדור יהודי, צעיר, יחד עם הוראת ההיסטוריה של העם היהודי בבתי ספר לא יהודיים, הם צו השעה.
הכותב הוא יועץ בכיר בתנועה העולמית למאבק באנטישמיות ויו"ר חבר הנאמנים של World ORT