שיגורו המוצלח של הלוויין אופק 16 באמצעות משגר לוויינים מדגם שביט הוא חוליה נוספת בתוכנית החלל הביטחונית של מדינת ישראל - התוכנית "כחול לבן", שמנוהלת על ידי מנהלת ייעודית במשרד הביטחון בהובלת התעשייה האווירית, ומעסיקה מאות מהנדסים, טכנאים ומומחים.
ראוי להתבונן על תוכנית החלל הביטחונית על מנת להאיר, ולהעיר, פן נוסף, שהוא בבחינת משלים לה – תוכנית חלל אזרחית, חזקה ובת קיימא. בעוד ש"האבא" של לווייני אופק הוא משרד הביטחון, הנהנה מתקציבים משמעותיים ומתוכנית רב־שנתית בעלת יעדים מוגדרים, אבני דרך והתעצמות הדרגתית – תוכנית החלל האזרחית במדינת ישראל אינה מתוקצבת בסכומים המזכירים ולו במעט את תוכנית החלל הביטחונית.
סוכנות החלל הישראלית, הפועלת במשרד המדע והטכנולוגיה, הובילה עד כה מיזם לווייני מוצלח ביותר, "ונוס", בצוותא עם סוכנות החלל של צרפת. נוסף לכך, מסייעת הסוכנות בתקציבים צנועים למיזמי חלל ישראליים שונים, בפן האזרחי, המדעי, המחקרי והטכנולוגי.
דומה כי הגיעה העת להכיר בחשיבות העליונה של חיזוק הפן האזרחי של תוכנית החלל הישראלית, בהיותה "קטר" מדעי־טכנולוגי־כלכלי, וכי יש להקדיש מחשבה רבה לא רק לאופי של המשימות האפשריות. הלא השיגור האחרון, כמו קודמיו, מוכיח כי "השמיים הם הגבול התחתון" עבור הממסד האקדמי/תעשייתי של ישראל.
תחום החלל היזמי האזרחי בעולם פועל בסכומי עתק, ולמרות ההבנה של משרד המדע וסוכנות החלל ועבודות מטה שבוצעו ברבות השנים – ממשלת ישראל טרם תקצבה באופן הולם תוכנית חלל אזרחית חזקה שתוכל להישען על אדנים יציבים ואיתנים. שיתופי פעולה בינלאומיים, לצד כניסה משמעותית לנושא "החלל החדש" (New Space), עשויים למצב את ישראל בחזית החללית העולמית לא רק בפן הביטחוני של החלל אלא בפן האזרחי. השקעה משמעותית, הקלות רגולטוריות, יוזמה וחזון – יציבו את החלל הישראלי במקום הראוי לו – בחזית העולמית.
הכותב הוא חוקר עצמאי בתחום החלל, ועמד בראש המרכז לחקר החלל של מכון פישר