בסוף השבוע האחרון הלך לעולמו הרב עדין שטיינזלץ, גאון אמיתי, חתן פרס ישראל, שמפעלו הבולט, המהווה תרומת ענק למדעי היהדות בכלל וללימוד התורה היומיומי בפרט, הוא ביאור, תרגום וניקוד של כל התלמוד הבבלי. המוני לומדי תורה ברחבי העולם, ואני בתוכם, נעזרו ב”תלמוד שטיינזלץ”, ובעזרתו צלחו בקלות מכשולי לשון ותוכן.
הכל נכתב עליו כבר השבוע, ואני מבקש עכשיו לארח אותו עצמו כאן ולתת לו לכתוב עלינו, כלומר בשבילנו. לכל מסכת בתלמוד שפירש, כתב הרב מאמר פתיחה, ואצטט פה בדילוגים חלקים ממאמר הפתיחה למסכת ראש השנה, החג ההולך וקרב אלינו. הרקע להבנת המאמר הזה הוא שבימים שקודם היות הלוח, היה נקבע כל חודש חדש על סמך עדות שני עדים לפני בית הדין הגדול בירושלים שראו את הולדת הלבנה החדשה, והם נחקרו ונמצאו אמינים.
וכך כתב הרב: “המושג ראש השנה אינו נזכר כלל בתורה. אולם מושג השנה כחטיבת זמן שיש לה משמעות הלכתית ועיונית קיים כמובן בתורה, הן כפרק זמן שיש בו חשיבות כשלעצמו והן כנקודת ציון ומדידה לגבי תאריכים וזמנים. עיון מדוקדק בדברי התורה עצמם מגלה לנו כי יש לפחות שתי שיטות שונות של מניין הזמנים. לפי שיטה אחת המפורשת בתורה בבירור, מתחילה השנה בראש חודש ניסן. מסגרת זו, שהיא מסגרת הזמן ההיסטורית הלאומית, משמשת הרבה בקביעתם של מאורעות שונים ולפיה נמנים החודשים ברוב ספרי המקרא.
“אולם מצויה גם שיטה אחרת של מניין הזמנים שאליה מתייחסים כמה וכמה מקראות... שנה זו קשורה במחזור החקלאי השנתי והיא מתחילה בסתיו. בעיית הכפילות הזו של מניין השנים נפתרה על ידי חז”ל בזה שקבעו כי מושג השנה אינו אחיד ויציב, וכי יש בלוח השנה ובלוח ההלכה היהודי יותר מאשר מערכת תאריכים אחת, ולפיכך יש לקבוע לוחות שנה שונים ונבדלים לפי הנושאים והתחומים שבהם הדבר נוגע.
“תפיסה זו של קביעת זמנים רב־צדדית מתבססת על מבנהו המיוחד של לוח השנה היהודי וגם על שיטה עקרונית לגבי מדידת זמנים בכללה. לוח השנה היהודי מתבסס במידה רבה על היחידה הטבעית של החודש שהוא חודש הירח, אולם הוא כולל בתוכו גם את מושג השנה, והשנה מעצם הגדרתה קשורה במחזור השמש. ההתחשבות בשתי מערכות בלתי שוות אלה, היא כשלעצמה יוצרת בהכרח שניות מסוימת.
“...הבעיה היסודית ביותר היא בבחירת דרכי הקביעה וההגדרה של המועדים והזמנים. מכיוון שרוב המועדים והתאריכים קשורים ותלויים בחודש, כלומר בחידוש הירח מדי חודש, התעוררה עוד בימי קדם שאלה עקרונית: באיזו מידה יש לסמוך על המחזוריות והחוקיות הקבועה של גרמי השמיים? האם אפשר ליצור לוח שנה קבוע ולהתבסס על חישובים מתמטיים בלבד, או שמא יש להתבסס רק על תצפיות ניסיוניות? בעיקרו של דבר, כמו בתחומי הלכה אחרים, הייתה המסקנה היסודית של חכמי ישראל כי הזמן, ועוד יותר מזה המועד, אינם יכולים להיתפס כהתרחשויות מופשטות המתארעות מעבר למערכות החיים האנושיות, אלא יש בכל עת לקשור אותם ולהתנותם במגע ישיר בתצפית אנושית מיידית.
“... קביעת הזמנים והמועדים נמסרה אפוא במידה רבה בידי אדם – בידי העדים הצופים בהתרחשויות ובידי בית הדין המקבל ומאשר את העדויות (על מולד הירח החדש) ומחליט על קביעת המועדים. קביעת המועדים והזמנים בידי אדם ומכוחו של בית הדין, אינה רק עניין טכני, דרך שרירותית של יצירת לוח זמנים. בהתבוננות מעמיקה יותר, נתפסים המועדים הללו כתאריכים בעלי משמעות אובייקטיבית, זמנים של שינוי והתחלפות בכל המערכות, בהלכה ובדיני שמיים”.
עד כאן הרב שטיינזלץ זצ”ל על קצה המזלג. יהי זכרו ברוך.