החטא הקדמון בתפיסת המדינה את החינוך לגיל הרך בישראל טמון בגישה האנכרוניסטית כי מסגרות החינוך מהוות מענה עבור נשים עובדות בלבד. במקום התייחסות לפעוטונים כמסגרת חינוכית, ההתייחסות אליהם היא כאל שירותי שמרטפות.
מחקר שערכה קרן רש”י במהלך השנה האחרונה מעלה כי 65% מההורים בישראל מעוניינים בחינוך ציבורי עבור ילדיהם כבר מגיל לידה. הציבור הישראלי גם דירג את שלוש הבעיות המרכזיות בתחום הגיל הרך לדעת הנשאלים: היעדר הפיקוח, היעדר הכשרות מקצועיות למטפלות ועלות גבוהה לחינוך בגילי לידה עד שלוש. חוק הפיקוח שנכנס לתוקף בשנה שעברה מהווה צעד ראשון וחשוב, אך לא מספיק. כדי לייצר את המענה הנכון לילדי ישראל ועל מנת לטפח הון אנושי איכותי, משימתה המרכזית של הממשלה צריכה להיות בניית תוכנית מקיפה להסדרת החינוך לגיל הרך.
בראש ובראשונה על המדינה להרחיב את אחריותה לילדים בגילי לידה עד שלוש. המציאות הנוכחית מחייבת את מרבית ההורים לשוב לעבודתם לאחר שלושה חודשי תקופת לידה בלבד, כשבסיומה הם זקוקים למסגרת חינוכית טיפולית, איכותית, מפוקחת ומסובסדת, הפועלת בסטנדרטים בינלאומיים.
משבר הקורונה והצורך בשמירה על ריחוק חברתי, לצד כללי היגיינה נוקשים, מעצימים את הפער בין המציאות בשטח לבין ההחלטות המנותקות מן המצב. מרבית המסגרות לגיל הרך מורכבות כיום מקבוצות גדולות של ילדים עם מספר קטן של מטפלות לא מוכשרות, אשר כמעט לא זוכות להדרכה. במצב זה, היכולת של המטפלות להעניק מענה ראוי ומקדם לילדים הצעירים מוגבלת ביותר.
שלל מחקרים הצביעו לאורך השנים על הקשר ההדוק שבין חוויות הינקות להתפתחות התקינה של המוח. המסגרת החינוכית היא בעלת תפקיד מרכזי בעיצוב אישיות הילד, התפתחותו הנפשית והקוגניטיבית. אי־שוויון קוגניטיבי מתחיל כבר בינקות, ואינו קשור רק לגנטיקה, אלא גם לסביבה. חשיבות המסגרת החינוכית מקבלת משנה תוקף בקרב ילדים בסיכון, שהוריהם מתקשים להעניק מענה הולם לצורכיהם. לכך יש להוסיף צוות מטפלות שאינו מוכשר לטפל באתגרים שבפניהם ניצבים אותם ילדים.
אף שבשנים האחרונות החל משרד העבודה להקצות משאבים לטובת המעונות, כולל העלאת שכר המטפלות ושיפור איכות הטיפול, המשאבים שהוקצו מעטים מדי ונוגעים.
בכ־25% מהמסגרות לגיל הרך. הפתרונות קיימים, אך אינם מיושמים. יצירת מסגרות חינוך מיטביות לגיל הרך מחייבת מהלך לאומי נרחב ומקיף. יש לבנות תוכנית חומש ייעודית לגיל הרך, שמטרתה לתקן תקנות הכוללות את רכיבי החינוך והטיפול לגיל הרך, כגון שיפור היחס בין מספר הילדים למספר המטפלות, לצד הכשרה והדרכה, ליווי ותנאי העסקתן.
בראש ובראשונה, יש להגדיר מחדש מקצוע של מחנכת־מטפלת, שהכשרתה תיעשה באקדמיה. לצורך כך יש לדאוג לתמריצים שיינתנו למועמדות ולמועמדים ראויים. במקביל, יש לבצע ניתוח שוק מקיף לגבי המסגרות הלא מפוקחות והלא מוכרות ולוודא מולן את קיומו של אינטרס משותף שימשיך להפעיל את המסגרת תחת פיקוח והדרכה צמודים. לצד אלו, יש להקצות משאבים לבניית מסגרות חינוכיות נוספות ולהעביר סמכויות רלוונטיות לרשות תוך הקצאת המשאבים הנדרשים.
הפתרון למשבר העמוק שחוזר ועולה בחודשים האחרונים בין מערכת החינוך להורים כבר כאן. כדי להוביל לצמצום פערים בחברה הישראלית יש להתחיל בגיל הרך. על המדינה לרכז את פעילותה בתחום החינוך בידי משרד אחד: משרד החינוך. יש להקצות משאבים כספיים ראויים שישנו את המציאות הקיימת ולספק פתרון חינוכי הולם עבור ילדינו כבר בגיל ינקות.
הכותבת היא מנהלת תחום הגיל הרך בקרן רש"י.