כשיש משבר, הכל מתערער. הפחד משתלט וחוסר הוודאות משתק. אנחנו מתכנסים בתוך עצמנו, בד’ אמותינו, ספונים עם משפחתנו. כולנו מקווים שזה רק גל שיעבור. נוריד את הראש, ניקח נשימה עמוקה, והוא יחלוף. כל מערכות החיים שמסביבנו מאיטות ומתכווצות. נכון שזה טבעי ומובן, אבל ממש לא הגיוני להתנהג ככה. יש לנו אחריות גדולה לעתיד שלנו ושל ילדינו. הסתכלו מסביב, מיהם גיבורי השעה? רופאים שמצילים, מורים שממשיכים ללמד, בעלי המכולת שעברו למכור ברשת, והמתכנתים שבונים להם אפליקציות. הם ועוד רבים אחרים לא מוותרים לנוכח המצב, אלא יוזמים ביצירתיות וממציאים את עצמם מחדש.
שנת הלימודים הנוכחית תהיה מורכבת. אפשר לקטר, לכעוס על הכאוס המנהיגותי ולהמשיך לחכות למתווה שיגיע מלמעלה, רק כדי לקטול אותו מהיסוד. אך אי אפשר להתחמק מההבנה שגם אם המערכת תעשה יותר, בשנה הקרובה הילדים שלנו יקבלו פחות. המבוגרים חייבים להבין שאולי עבורם מדובר בעוד מכשול שצריך להתגבר עליו. אבל עבור הילדים מדובר באירוע מכונן, בפרק מעצב חיים, בטראומה של ממש שהם לא ישכחו לעולם. מבחינתם, מה שיהיה הוא לא מה שהיה, בשבילם זו המערכה שתקבע את דרכם לעתיד.
חשבו על הילדים הקטנים, בגן ובבית הספר היסודי. הם יהיו זקוקים השנה לתמיכה רבה מהוריהם. זה הזמן לקרוא ביחד ולפתח אוצר מילים ותקשורת. זה הזמן לדבר הרבה ולהקשיב עוד יותר: איך הם מרגישים, מה מפחיד אותם ומה מחזק אותם? עכשיו הם צריכים חיבוק ותמיכה, ביטחון וקרבה, ולכך הם מצפים מההורים שלהם. גם נערי חטיבת הביניים הם עדיין ילדים, והם מבולבלים לגמרי. הם נמצאים בגיל מורכב של דילמות ושל יחסים חברתיים סוערים. מבחינתם, זה הזמן החשוב ביותר לבנות יכולות שיאפשרו להם להגשים את החלומות שלהם בעתיד.
תלמידי התיכון כבר עצמאיים יותר. הם רגילים להתכונן לבד לבחינות, אבל עכשיו גם את החומר הם ילמדו מרחוק. בשלב הזה חלק מההורים לא יוכלו לעזור להם כי הרמה גבוהה מדי, במיוחד במתמטיקה ומדעים. הם יצטרכו משמעת אישית גבוהה וסביבה שתאפשר להם להתרכז ולהתמיד בלמידה.
בשנה הזו מחכה למורים תפקיד חיוני במיוחד. תלמידי היסודי, החטיבה והתיכון יהיו תלויים במורים שלהם, שיאמינו בהם ויציבו להם יעדים שאפתניים, אבל גם מדודים ומדורגים. הם צריכים את המורים שלהם כדי שילוו אותם במעלה הדרך, יזהו מתי קשה, ייתנו מענה אישי ויעניקו משוב בונה ומחזק. עכשיו זמנם של הורים, מורים ותלמידים לסגור משולש של אמון כדי לחזק את שיתוף הפעולה ביניהם. זה לא זמן למאבקים ולחשבונות ישנים. מי שיתעשת מהר וייקח את עצמו בידיים, יוכל לצאת מהמשבר הזה בנקודת זינוק טובה. מי שתשקיע ותתאמץ עכשיו, מי שלא יוותר לעצמו, יתמודד ויתמיד - הם אלו שיהיו מוכנים לעתיד.
המסר להורים, למורים ולתלמידים הוא שדווקא עכשיו, זהו זמן החינוך. בחינוך, כמו בחיים, אין זמן לבזבז. אסור לשקוע, חייבים להתעורר ולאחוז במה שיש, והדרך לעשות זאת היא ביחד, בדיאלוג, בהקשבה ובאמצעות לקיחת אחריות משותפת.
הכותב הוא מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך.