הסכם השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות הניב הרבה יתרונות דיפלומטיים, כלכליים וטכנולוגיים, והוא גם הנחית מכה קשה על תנועת החרם, הסנקציות ומשיכת השקעות נגד ישראל (BDS), שעד עתה ניצלה את ההפגנות וההתפרעויות על רקע הריגת שחורים בידי שוטרים לבנים בארצות הברית וסיפקה להן רוח גבית.

תנועת החרם ותומכיה מקרב השמאל הרדיקלי בארצות הברית מנסים זמן רב לגייס לצדם את התנועה Black Lives Matter. הם הקבילו את השחורים בארצות הברית לפלסטינים ואת הלבנים לישראלים וטענו שהגזענות הלבנה כלפי השחורים בארצות הברית זהה לגזענות הישראלית כלפי הפלסטינים. הם גם הוסיפו את האנלוגיה הדרום־אפריקאית ומתארים את ישראל כמדינת אפרטהייד הנוהגת באזרחיה הערבים ובפלסטינים כפי שמשטר האפרטהייד בדרום אפריקה דיכא והפלה את אזרחיו השחורים.

תנועת השחורים אימצה את מסכת השקרים של תנועת החרם. במצע שהיא פרסמה לקראת הבחירות לנשיאות ב־2016 הופיעה פסקה שתיארה את ישראל כמשטר “אפרטהייד” שמבצע “רצח עם בפלסטינים” ודרשה הפסקת הסיוע הצבאי האמריקאי לישראל. גופים יהודיים שאהדו את תנועת השחורים טענו שזו פסקה אנטישמית וגינו אותה בחריפות. אכן, זו הייתה התייחסות אנטישמית משום שתנועת השחורים לא התייחסה לשום גילויי גזענות חמורים בשום מקום אחר בעולם, והחרגת ישראל לבדה היא אנטישמיות. מאז, תנועת השחורים ותנועת החרם שיתפו פעולה נגד יהודים ונגד ישראל בעיקר בקמפוסים.

עם פרוץ ההפגנות בעקבות הריגת ג’ורג’ פלויד במיניאפוליס, ניצלו תנועת החרם ותומכיה את הטרגדיה כדי להכפיש את ישראל. הם טענו שישראל אימנה את המשטרות הלבנות שהורגות שחורים, וזו התוצאה, ושהיחס של המשטרה לשחורים בארצות הברית זהה ליחס של שוטרים וחיילים בישראל לפלסטינים. הם אפילו הקבילו בין מותו של פלויד לבין הריגתו בשגגה של איאד אל־חלאק, צעיר פלסטיני הלוקה באוטיזם.

לאחרונה הופיעה מודעה על גבי עמוד שלם בעיתון “ניו יורק טיימס”, ובה תמיכה של 600 ארגונים יהודיים בארצות הברית בתנועת Black Lives Matter. החותמים הסבירו שגזענות נגד שחורים היא גם גזענות נגד יהודים, והגיע הזמן לעקור את שורשיה העמוקים. במקביל התפרסמה טיוטה של מצע התנועה השחורה לקראת הבחירות הקרובות לנשיאות, ובשלב זה אין בה שום התייחסות לישראל. תנועת החרם ותומכיה הקיצוניים מפעילים לחצים על תנועת השחורים להוסיף את הפסקה האנטי־ישראלית.

מודעת הארגונים היהודיים למעשה אומרת לתנועת השחורים שהיהודים מבקשים לחזור לשיתוף פעולה של שנות ה־60, אז הם סייעו להשיג זכויות אדם לשחורים. המודעה רומזת שאם השחורים יחזרו על הפסקה האנטישמית, הם יאבדו את היהודים. תנועת השחורים עומדת לאשר את מצעה, ונראה ידו של איזה צד תגבר.

הסכם השלום עם איחוד האמירויות הוא כאמור מכה נוספת לתנועת החרם. הוא סותר את הטיעונים ואת שיטות הפעולה שלה. הגינויים שהמחרימים הטיחו באיחוד האמירויות מוכיחים שמדובר באויבי שלום במזרח התיכון, שמצויים באותו צד של משטרים אוטוקרטיים כמו איראן וטורקיה. אם תנועת השחורים תתנער מהם, יהיה בכך כדי להסיגם לאחור ולסכל את מטרותיהם. תנועת החרם אומרת שהיא פועלת נגד ישראל ברוח המאבק הלא אלים שמרטין לותר קינג ניהל נגד הגזענות ושהיא רק אנטי־ציונית ולא אנטישמית. כדאי להזכיר לה שקינג אמר על אנטי־ציונות שהיא אנטישמיות מחופשת. 

הכותב הוא מרצה ומומחה לארצות הברית וחוקר בכיר במרכז בגין־סאדאת למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת בר־אילן.