הקורונה היא כבר תקופה, צריך להפנים זאת. יש ילדים שיעבירו במציאות המטלטלת הזו פרק ניכר מהזמן המעצב ביותר את התפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית, המוטורית והחברתית. אם הורים לא יקבלו כלים מתאימים על מנת לספק לילדיהם את המענה שהם כה זקוקים לו, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת לטווח הקצר ובמיוחד לטווח הארוך.
מחקרים עדכניים מוכיחים שהגיל הרך הוא המשמעותי ביותר להתפתחות המוח, החשיבה, הקוגניציה, התפישה המרחבית, יכולות התפקוד הסביבתיים וכישורי התקשורת החברתיים. הבסיס לכל אלה מתחיל בביטחון שהילד חש בסביבתו. רק כאשר ילדים מרגישים מוגנים, חווים דאגה לשלומם ולצרכיהם, הם מסוגלים להיות פנויים רגשית על מנת להתפתח, לשחק, לחקור וללמוד. הדבר נכון במיוחד לתינוקות ופעוטות שהוריהם הן הדמויות הקריטיות בעיצוב אישיותם. זה נכון תמיד, וביתר שאת בימים מאתגרים אלו של הסתגרות בבית.
מתחילת משבר הקורונה עברה מעל לחצי שנה. איננו יכולים לגשת עוד למציאות העכשווית שנכפתה עלינו באותה תחושת זמניות בה נכנסנו לסגר הקודם, עם התפרצות המגפה לחיינו. אז היינו כולנו מופתעים ומפוחדים, אך בתוך כך גם במידה רבה מגויסים למטרת בריאות המשפחה, מתוך תקווה לסאגה קצרה וחולפת.
כיום, הסגר הולך וסוגר על ההורים והילדים בבית. הלחצים גוברים והעומסים מצטברים. ההורים מותשים מניסיונות התמרון בין הישרדות כלכלית, עבודה מהבית עם הילדים ללא סדר או מחוץ לבית באין סידור לילדים. זוהי מציאות בלתי אפשרית, שבמקרה הטוב מובילה לתסכול גובר והולך של ההורים, אשר משפיע ישירות על הקשר שלהם עם ילדיהם, על פניותם ועל יכולותיהם להעניק להם את צרכיהם ההתפתחותיים.
במקרים פחות טובים, הלחצים אף עלולים להוביל לאלימות מילולית, כעסים, צעקות ומריבות שמטעינים עוד יותר את המתחים השליליים בבית. מהם, הדרך עלולה להיסלל למקרים קיצוניים של אלימות נפשית ופיזית.
מרבית ההורים, אלו שלעולם לא יגיעו לכדי התנהגות בלתי נורמטיבית ומסוכנת - זקוקים לתמיכה, מענה והכוונה. במיוחד בתקופה המאתגרת הזו, על מנת שיוכלו להעניק לילדיהם את המצע הקריטי להתפתחותם הרגשית והשכלית, ומכל הבחינות התלויות בכך.
כמי שנפגשת עם אלפי הורים בשגרה 'נורמלית' כפי שהכרנו עד לפני מספר חודשים, וכיום ממשיכה מפגשים אלו במרחב הדיגיטלי, אני מוכרחה להתריע כי אנו בשעת חירום לאומית עבור הגיל הרך בישראל. יש לכך השלכות רבות, שלצערנו חלקן אנו כבר חווים. אך חמור מכך, יהיו לכך השלכות עתידיות דרסטיות על החברה בישראל בטווח הבינוני והארוך, אם לא נתעורר וניתן את הקשב והמענה הראויים בהקדם.
לכן, מעבר להחלטות שנוגעות לדאגה לשלום הציבור מבחינת בריאותנו הפיזית, הממשלה חייבת לתת מענה לבריאותנו הנפשית, בדגש על ילדי הגיל הרך. על ממשלת ישראל להקים תכנית חירום ארצית באופן מיידי של הדרכה וסיוע חינוכי-נפשי בכל בית אב. וטוב שנקדים תרופה למכה שאנו מנחיתים על עצמנו. שמא גם אחרי שנתגבר על הקורונה, נאלץ עוד שנים רבים להתמודד עם בעיות שיצרנו ולא מנענו בשעת הכושר.
הכותבת היא מומחית להתפתחות הילד ולתקשורת איכותית, יועצת להורים ואנשי חינוך, מנהלת מרכז טיפ-טף להנחיית הורים וילדים.