שלוש נקודות על רבין, האיש ומורשתו, לפי תפיסתי. הראשונה קשורה בחשבון הדולרים. בהיותו שגריר בארצות הברית קיבל רבין שכר עבור הרצאותיו. הדולרים שקיבל הופקדו בחשבון בנק אמריקאי. הוא היה שגריר שלמעשה תפקד כשר חוץ וניהל את ענייניה הביטחוניים והמדיניים של מדינת ישראל מול הממשל האמריקאי. השפעתו על עיצוב המדיניות הישראלית הייתה כמעט מכרעת. כאשר נודע, בהיותו כבר ראש ממשלה, דבר השכר עבור הרצאותיו, משהו בהערכתי אליו נשבר.
גם אני, כמו כמה מחבריי, שירתי בשגרירות בוושינגטון. נתנו הרבה הרצאות לארגונים יהודיים שונים. נסענו לפעמים מאות קילומטרים במכוניות הפרטיות שלנו על מנת להרצות בפני קהילה יהודית בעיר נידחת. ראינו בזאת שליחות לאומית ממדרגה ראשונה, לרגע אחד לא חשבנו לדרוש שכר עבור ההרצאות. הדבר היחיד שקיבלנו מהנספחות היה הוצאות הדלק אם הנסיעה הייתה ארוכה. כיום מלאה הארץ בשחיתות מכל עבר. אז בואו לא נשכח שהיא אינה חדשה, היא ישנה. איך אמר ראש הממשלה לוי אשכול כשהביאו לפניו עלילות שחיתות בממסד? "אל תחסום שור בדישו". בעברית עממית: תנו להם שייהנו מפירות השחיתות שלהם. זה היה בימי ישראל "היפה והישנה", שכמה מתרפקים עליה בערגה.
השנייה, מורשת הוויתור על כל רמת הגולן. היה זה רבין, ראש הממשלה הישראלי הראשון שלפני היבחרו הבטיח בקול רם: "שלא יעלה על הדעת" לוותר על רמת הגולן, שהסכים ב־3 באוגוסט 1993, לסגת מכל רמת הגולן על יישוביה. הוא הפקיד את ההתחייבות הזאת ב"כיס" של הממשל האמריקאי. אומנם הוא התנה זאת בכך שסוריה מצדה תסכים לדרישות ישראל, ושהדבר יישמר בסוד, אך בכך קבע את התקדים, את נקודת ההתחלה. פרס הלך בעקבותיו וכך גם ברק, ואולמרט, וכנראה גם נתניהו, לפי הפרסומים, ערב מלחמת האזרחים בסוריה. הוויכוח עם סוריה לא היה על הנסיגה מכל הגולן, אלא על מה זה "כל הגולן". באה מלחמת האזרחים בסוריה, ובא טראמפ, ונגאלנו מהמורשת הזאת.
השלישית, והיא לדעתי המורשת האמיתית הגדולה של רבין, שנוטים קצת להסתירה: איך הוא ראה את גבולות ישראל בזירה הפלסטינית. ב־5 באוקטובר 95', בהצגת הסכם אוסלו השני בפני כנסת ישראל, אמר רבין את הדברים הבאים, שאותם רצוי לכל אנשי הביטחון והמדינה לשנן בעל־פה: "גבולות מדינת ישראל לעת פתרון הקבע יהיו מעבר לקווים שהיו קיימים לפני מלחמת ששת הימים. לא נחזור לקווי 4 ביוני 67'. ואלה עיקר השינויים - לא כולם - כפי שאנו רואים אותם ורוצים אותם כפתרון קבע: בראש ובראשונה ירושלים מאוחדת שתכלול גם את מעלה אדומים וגם את גבעת זאב, כבירת ישראל בריבונות ישראל. גבול הביטחון להגנת מדינת ישראל יוצב בבקעת הירדן בפירוש הנרחב ביותר של המושג הזה. שינויים שיכללו את צירוף גוש עציון, אפרת, ביתר ויישובים אחרים שרובם נמצאים מזרחית למה שהיה הקו הירוק לפני מלחמת ששת הימים. להקים גושי יישובים והלוואי שיהיו כמותם, כמו גוש קטיף, גם ביהודה ושומרון". זה ה"אני מאמין" שלו, וכל פרשנות מיותרת.
ומילה לסיום: לרצח רבין קדמה הסתה אישית פרועה נגדו, תחת הדגל האידיאולוגי. לא נגד מפלגתו. נגד האיש ששמו יצחק. היום, בממדים הרבה יותר גדולים ויצירתיים, מתנהלת הסתה אישית פרועה נגד ראש הממשלה תחת דגל הדמוקרטיה והשחיתות. נגדו ולא נגד מפלגתו. לא למדנו כלום.