נא להרגע. לא צפוי בארצות הברית מהפך משמעותי, גם לא שינוי מהותי, ודאי שלא מיידי לא בתחומי הפנים, ופחות מזה בחזית מדיניות החוץ. לא משנה מי בסופו של יום, סליחה בסופה של הספירה, יזכה בנשיאות ארה"ב. שום מהפכה לא תתחולל שם.
דונלד טראמפ היה בארבע השנים האחרונות כל כך נוכח, כל כך מורגש, כל כך נשמע ומהדהד בחיי היומיום של האמריקאים, שתומכיו ואלה שהצביעו בעדו, חוששים שארבע שנים בלעדו יביאו משהו נורא, ינחיתו מציאות איומה על ארה"ב ותושביה. אלה המכרסמים צפרניהם, מקווים ומצפים שג'ו ביידן יהיה הנשיא הבא, בטוחים שהוא, ביידן, יביא ישועה מהירה לתחלואי החברה האמריקאית. שטויות.
דונלד טראמפ הוא דונלד טראמפ, היה טראמפ ויהיה כזה. אין לו שום כוונה להשתנות או לשנות את אורח התנהלותו, את הבוז שהוא רוחש למוסכמות, את הלעג שהוא מפגין כלפי מומחים, את האמונה היוקדת שלו, שהוא מרכז העולם, הוא ואין בלתו. טראמפ כנשיא הבא ימצא אמריקה שהוא יצר, שהוא הזין ושהוא העצים בהנאה ובגאוה מוצהרות. אמריקה חלוקה, מפולגת, שסועה, שופעת שנאה בין-מגזרית ועוינות בין-שכבתית.
ג'ו ביידן איננו צ'רצ'יל. רחוק מזה. הוא נורמלי. הוא לא מאוהב בעצמו. הוא מכיר את מעלותיו ומודע לחסרונותיו. ג'ו ביידן לא יביא פתרונות מהירים לבעיות ולמצוקות המעיקות על ארה"ב. אבל הוא יתייחס לבעיות, יראה גישה למצוקות, יקבע זיקה לקשיי היומיום של אמריקאים באופן הגיוני, שקול, מיושב. ג'ו ביידן גם יקשיב ליועצים, יציית למומחים, יבטל את דעתו מפני דעתם וחשוב מכל, יבצע את עצותיהם.
לא צריך בשביל כל זה להיות דוקא מורם מעם, מנהיג מושלם. צריך להיות נורמלי, נורמטיבי. זהו ג'ו ביידן. לא צריך לטרוח הרבה ולמצוא דוגמה. אצל ג'ו ביידן – מגיפת הקורונה היא קטסטרופה, היא אסון לאומי, היא הורגת אזרחים. כל הערכות של פרשנים באמצעי התקשורת בארה"ב, מסכימים שביידן כנשיא דבר ראשון יתמקד במציאת ויישום אמצעים ודרכים לבלימת התפשטות המגיפה.
לפי דיווחים שפורסמו בימים האחרונים בארה"ב, מה שטראמפ מתכונן לעשות אם ישאר בבית הלבן, לפטר את אנטוני פאוצ'י – המומחה מספר אחת בארה"ב לטיפול במגיפות. האיש שאיננו מניח לטראמפ לשכוח ולהתעלם מנוכחותו של נגיף הקורונה. תומכיו של דונלד טראמפ שהצביעו בעדו, אהבו ואוהבים את התנהלותו המתריסה, הנרקיסטית, המעליבה והפוגעת נגד כל מוסכמה ונוהל מקובל בזירה הפוליטית והמפלגתית. הם הצביעו בעד כי הם רוצים ומשתוקקים להמשך ההתנהלות הזאת. היא עושה להם טוב על הנשמה כמו לאוהדי קבוצת כדורגל אחרי נצחון נוסף של קבוצתם.
תומכיו של ג'ו בידן, שהצביעו בעדו, מייחלים לנורמליות, לסדר הישן והטוב על מגרעותיו, לנשיא שלא חושב רק ורק על עצמו, שיבין את בעיותיהם, שמדבר אליהם כדבר איש אל רעהו ואל רעותו. לא דונלד טראמפ ולא ג'ו ביידן יביאו מהפך משמעותי. ההבדל ביניהם הוא, שאצל דונלד טראמפ זה לא יכול לקרות. הוא בכלל לא חושב שיש צורך במהפך. אצל ג'ו ביידן יש סיכוי. לא מיידי. אבל בהחלט אפשרי.