כרטיס צהוב מבג"ץ: ממשלת האחדות של הליכוד וכחול-לבן היא לא הראשונה בתולדות המדינה, אך בלא ספק היא הממשלה הראשונה אשר לידתה מעוררת שאלות חוקתיות-משטריות כבדות משקל, עד אשר שופטי בג"ץ סבורים כי יש מקום לדיון מעמיק בשאלות החוקתיות המתעוררות בעקבותיה.
ממשלת החילופים הביא עמה מושגים חוקתיים משטריים חדשים לחלוטין למשפט הישראלי, ולמיטב הידיעה ראשונים מסוגם בעולם - ממשלת חילופים וראש ממשלה חילופי. מאז קום המדינה ידענו כולנו כי ממשלה מורכבת משרים ובראשה עומד ראש הממשלה כראשון בין שווים. כעת הפכה ממשלה ישראל לרשות המבצעת, אולי הראשונה בעולם, המונהגת על ידי שני בעלי תפקידים במקביל: ראש ממשלה וראש ממשלה חילופי, תוך הגבלת על כוחה של הכנסת להביע אי-אמון בה.
הסוגיות המשפטיות העומדות על הפרק סבוכות, והנבואה ניתנה לשוטים, ואולם כבר כעת ניתן להאיר שתי נקודות המסייעות להעריך בזהירות כי ייתכן ובג"ץ לא יידחה את כלל הטענות, וישנו סיכוי לא מבוטל שחלק מטענות העותרים יתקבלו. ראשית, הרכב השופטים הורחב לכדי תשעה שופטים, וניתן לומר שייתכן ויש בכך כדי "להכשיר את הקרקע" לקבלת החלטות דרמטיות. שנית, הרכב השופטים התקדם שלב בדיון המשפטי, והוציא צו-על תנאי.
כאמור, דיון בבג"ץ מורכב משני שלבים - בשלב הראשון מתקיים בירור ראשוני, והעתירה נדחית במידה ואין בה ממש. עם זאת, אם לטעמו של ביהמ"ש יש ממש בעתירה יינתן צו על תנאי, שבו נדרשת המדינה להגיב לצו. בשלב השני, אם הרשות לא משכנעת את בג"ץ לבטל את הצו-על תנאי, אזי בג"ץ מקבל את העתירה במלואה או בחלקה, וקובע שהעותרים צודקים.
לצד זאת, חשוב לזכור כי גם בעתירות נגד כשירותו של ראש הממשלה נתניהו להרכיב ממשלה הוצא צו על-תנאי, הרכב השופטים הורחב לכדי 11 שופטים, ולבסוף העתירות נדחו פה אחד. בנוסף לכך, במישור המשפטי עומדת בפני העותרים משוכה משמעותית ביותר, שכן העתירות מבקשות לבטל תיקונים חוקתיים בחוק יסוד: הממשלה.
התערבות שיפוטית מהותית בהסדרים חוקתיים, על בסיס דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", מעולם לא התרחשה בישראל. באימרות אגב, שאינן מחייבות, קבע בעבר בג"ץ כי הגבלה על כוחה של הכנסת לתיקונים חוקתיים תחול רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן שבהם השינוי החוקתי "פוגע בליבת הדמוקרטיה ושולל את תכונות המינימום הדרושות למשטר דמוקרטי".
התיקון של ממשלת החילופים ושינוי כללי המשחק של הרכבת מממשלה לאחר שהתקיימו הבחירות מעוררות, כאמור, שאלות חוקתיות כבדות משקל, אך לא בטוח שהתיקון פוגע ב"ליבת הדמוקרטיה הישראלית". ואולם, חשוב לזכור כי הדיון העקרוני, ככל שיהיה בעתירה זו, בדבר דוקטרינת "התיקון החוקתי הלא חוקתי", תשפיע באופן ישיר גם על העתירה התלויה ועומדת כנגד חוק יסוד הלאום.
הכותב הוא דוקטור למשפטים, מומחה למשפט חוקתי ומינהלי המרכז הבינתחומי