קל לדבר על בחירות, אבל בואו לא נשכח שהמדינה היא חלום שהתגשם

היום אנו מציינים את התאריך המיוחד כ"ט בנובמבר, 1947. השילוב המיוחד של תאריך עברי ולועזי מציין את החלטת האו"ם לפני 73 שנים בדבר הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל לצד מדינה ערבית (תוכנית החלוקה). 33 מדינות הצביעו בעד, 13 נגד ו־10 נמנעו. הערבים סירבו לקבל את ההחלטה ואיימו כי יפתחו במלחמה מול היישוב היהודי בארץ, וכך למעשה פרץ השלב הראשון של מלחמת העצמאות.

החל משנת 2014 הוחלט לציין בתאריך 30 בנובמבר, למחרת ההחלטה, את יום היציאה והגירוש של היהודים מאיראן ומארצות ערב. כידוע, לאחר ההכרזה בדבר תוכנית החלוקה והקמת המדינה החלו ממשלות מדינות ערב להתעמר בתושביהן היהודים, ומיד לאחר הכרזת העצמאות והקמת מדינת ישראל בשנת 1948, החל גל העליות לארץ. עולים ממדינות ערב ברחבי המזרח התיכון החלו לעלות אל מציאות של ארץ בחיתוליה ותקופת הצנע.

בתקופה זו אני נזכרת בדברי חמותי שמחה, שעלתה לארץ בנעוריה מעיראק בעליית עזרא ונחמיה. היא מספרת שאת דרכם למעברת מורשה שברמת השרון הם עשו דרך פרדסים שריח ההדרים נישא מהם ברוח. הם עצרו לקטוף את הפרי הזהוב ולברך את יבול אדמת הקודש.

לאחר קליטתם בארץ החלה אמה לקבל את גמלת הביטוח הלאומי. העובדה שקיבלה מהמדינה כסף על כך שהיא חיה כאן הייתה נשגבת בעיניה, ומדי חודש, עם קבלת הקצבה החודשית, סבתא ננה הייתה יוצאת לרחוב עם מגש עמוס עוגיות תמרים מעשי ידיה ומחלקת לשכנים תוך קריאות צהלה: "תחי מדינת ישראל".

עד יום מותה היא בירכה את המדינה ואת עובדת קיומה. היכן עוד ישנם אנשים בארץ המברכים מדי חודש את המדינה על מה שהיא נותנת לנו? לאחרונה אנחנו רק שומעים כמה רע, קשה, עלוב ורקוב כאן, ואילו במקומות אחרים הכל נוצץ ופורח. חבל.

73 שנים חלפו מאז ההכרה ההיא, ומדינת ישראל כיום היא מדינה ריבונית המובילה בתחומים רבים בעולם. המדינה נוסדה תוך מלחמה על עצמאותנו, ומאז ועד היום אנו נלחמים על קיומנו מדי יום. למדנו להילחם מול אויב אכזר, והצבא שלנו הוא בין הטובים בעולם. זהו צבא העם. אך לאחרונה עולים קולות משסעים וקריאות קשות בתוך העם, שגורמים לחלקים שלמים בנו להילחם זה בזה: אחד הקיצוניים שבהם קרא לאחרונה לעבר אם שכולה "יש אלוהים בשמיים והוא שילם לה - אני מאחל לה עוד אחד כזה". יש דברים שהאוזן לא יכולה לשמוע, והלב לא יכול להכיל.

שוב מדברים כאן על בחירות, פוליטיקאים משחיזים את לשונם והציבור מתלהט. רגע לפני שהפסטיבל מתחיל, בואו נזכור שהמדינה הזו היא של כולנו, היא תקווה וחלום שהתגשמו, וזו חובתנו לשמור עליה ועלינו לפני שתפרוץ כאן מלחמת אחים.