בשבוע שעבר התרחש דבר שטלטל את בסיס הדמוקרטיה שלנו. בית משפט השלום בקריות נשען על חוק הלאום כדי להצדיק אפליית ילדים ערבים בכרמיאל. "כרמיאל, עיר יהודית, נועדה לבסס את ההתיישבות היהודית בגליל", כתב הרשם הבכיר בהסתמכו על סעיף 7 בחוק הלאום. "המדינה רואה בפיתוח התיישבות יהודית ערך לאומי". על סמך זאת מנע הרשם משני תלמידים ערבים לקבל החזר הוצאות נסיעה לבית ספרם הנמצא מחוץ לכרמיאל. כלומר בית משפט ישראלי קבע שלערבים, בניגוד ליהודים, לא מגיעות הוצאות נסיעה לבית ספר הנמצא מחוץ למקום מגוריהם היהודי.
להחלטה הזו יש כמה שמות: אפליה וגזענות למשל. קביעה בחוק שיש שני סוגי אזרחים במדינה. לערבים לא מגיע מה שמגיע ליהודים. זוהי החלטה מזעזעת בכל קנה מידה, ואני מקווה שיערערו עליה והיא תשונה, אבל כרגע היא מצביעה על המגמה של הממשלה הנוכחית וזו הקודמת שהעבירה את חוק הלאום כפי שהוא.
אנחנו, הציבור במדינה, צריכים לקבל החלטה, איזו מדינה אנחנו רוצים? זו שהובטחה לנו במגילת העצמאות, ש"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה, תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין, תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות"; או זו שנתניהו, יריב לוין, איילת שקד וחבריהם מובילים אותנו אליה: מדינה הרוצה לספח שטחים ומיליוני פלסטינים, ללא זכות הצבעה, הרוצה לדכא את הרשות השופטת כדי שראש הממשלה יוכל לעשות כל העולה על רוחו ולמלט עצמו ממשפט, מדינה גזענית, השבויה בידי החרדים ומפלה נשים, הומוסקסואלים, נכים וערבים. המאבק הציבורי המתנהל לאחרונה הוא בדיוק על כך.
בצומת שבו אנו נמצאים עומדות שתי רכבות, האחת נהוגה בידי נתניהו ויש בה קרון נעול וחסום ובו חוקים כמו ברית הזוגיות, איסור טיפולי המרה, פתיחת עסקים בשבת, תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת, הכרה בגיור רפורמי, צמצום סמכויות בית הדין הרבני ועוד; ובקרון אחר נמצאים החוקים המובילים כמו החוק הצרפתי, פסקת ההתגברות ועוד. ברכבת השנייה, שאותה מוביל יאיר לפיד, הקרונות מלאים בחוקים שכולנו ממתינים להם: ברית הזוגיות, תחבורה ציבורית מצומצמת בשבת, גיור לקולא, פונדקאות לכולם, שינוי חוק הלאום, הוספת המילה שוויון לחוקי היסוד שלנו, ביטול חוק המרכולים ועוד. לי ברור על איזו רכבת אני רוצה לעלות, ברור לי גם שאין הרבה אפשרויות. זה או נתניהו והרכבת לעריצות הרוב ולגזענות, או יאיר לפיד והרכבת לערכי מגילת העצמאות שלנו.
לפיד נמצא בפוליטיקה כמעט עשור והוכיח לאורך כל הדרך את דבקותו בערכים הליברליים. לא החמיץ אף מושב כנסת כדי להעלות שוב ושוב את החוקים לשוויון בנטל, ברית הזוגיות, פונדקאות, איסור טיפולי המרה, חובת לימודי ליבה ועוד. אני מכירה אותו שנים רבות מקרוב. הוא קודם כל אדם. אדם שאכפת לו מאנשים, מהמדינה. הוא המנהיג היחיד שעמד מול הלחץ להצטרף לממשלת נתניהו ושמר אמונים לבוחריו בכל מחיר. הרכבות עומדות בצומת. עלינו לבחור.
הכותבת היא שרת הבריאות לשעבר מטעם "יש עתיד"