הקורונה תיזכר לעד כאירוע מרכזי במאה ה־21. אולם בכל הקשור לעוצמת מגיפות מהפן הרפואי, נכון להביט לאחור ולשאול עד כמה היא השפיעה על תוחלת החיים הממוצעת. לצורך ההשוואה, המגיפה השחורה במאה ה־14, זו שקטלה במשך חמש שנים את חייהם של 200 מיליון איש, רבע מאוכלוסיית העולם, הצליחה להסיג לאחור את תוחלת החיים הממוצעת לימי האדם הקדמון, כלומר מתחת ל־20 בממוצע. השפעת הספרדית, בתחילת המאה ה־20, הורידה במשך שנתיים את תוחלת החיים מ־46 בממוצע למתחת ל־40, לאחר שחיסלה עשרות מיליוני בני אדם, רובם צעירים. מגיפת האבולה ב־2014 הורידה את תוחלת החיים במערב אפריקה, במדינות כמו ליבריה וסיירה לאון, בכמעט 5.5 שנים. זה הרבה מאוד, בהתחשב בעובדה שמדובר במדינות שבהן תוחלת החיים היא כ־60 שנים בלבד.
לעומת זאת, לקראת סוף 2020, אפשר לחלק את העולם לשלוש קבוצות: זו שבה תוחלת החיים הממוצעת דווקא עלתה השנה; זו שבה תוחלת החיים צפויה לרדת; והמדינות, בהן ישראל, שתוחלת החיים בהן כנראה לא תושפע, כיוון שהתמותה העודפת בהן שולית. הראשונה לפרסם נתונים בתחום הייתה יפן, שתוחלת החיים בה טיפסה לשיא הגבוה בתולדותיה - 87.5 לנשים, המקום הראשון בעולם, ו־81.5 לגברים, המקום השלישי. דיווחים דומים הציגו קוריאה הדרומית וטייוואן. גם באוסטרליה הגיעה תוחלת החיים ל־82.8 בממוצע, הגבוהה בתולדותיה, ובסין - לשיא של 81 שנים.
לפי הערכות חוקרים בעולם, יש רף של עשרה אחוזי הדבקה מכלל האוכלוסייה, שמתחתיו לא צפוי שינוי בתוחלת החיים הממוצעת. על פי רף זה, גם באירופה הציפייה היא לפגיעה מינימלית בתוחלת החיים. ההערכה היא שבמדינות כמו הולנד, תוחלת החיים השנה לא תשתנה, בעוד בשוודיה, עם שיעור תמותה גבוה פי שלושה מזה של ישראל, תוחלת החיים תרד בכשלושה חודשים בלבד. לעומת זאת, בבריטניה - שחוותה בחמש השנים האחרונות עלייה בתוחלת החיים, ובה מתו השנה עד כה 54 אלף בני אדם - צפויה להיות ירידה, אולם גם היא תהיה מתונה ובת כמה חודשים בלבד. במדינת ישראל, שיעור ההדבקה עומד על כ־3%, והתמותה היא של כ־3,000 בני אדם. לכן, כאמור, נראה שהיא לא תושפע מהקורונה בהיבט זה. למעשה, מבחינת שיעורי הדבקה, תמותה וההשפעה על תוחלת החיים - יקבלו ציוני "נכשל" מובהק רק מדינות בדרום אמריקה וארצות הברית. במדינות כמו פרו, הנחשבת לעולם שלישי במונחי תוחלת חיים ממוצעת, קשה לקבל נתונים אמיתיים.
מהנתונים עולה שהשנה נדבקו מקורונה כ־68 מיליון בני אדם, כ־15 מיליון מתוכם הם מארצות הברית. מציאות שבה 1.5 מיליון בני אדם נפטרו מקורונה, כאשר כ־300 אלף מהם אמריקאים, משקפת בעייתיות בתחום תוחלת החיים בקרב המעצמה החשובה בעולם. גם קודם לקורונה תוחלת החיים הממוצעת שם הייתה 78 שנים בלבד, מה שמציב אותה במקום ה־38 בעולם. הקורונה מספקת הוכחה נוספת שמערכת הבריאות האמריקאית היא אומנם המתקדמת בעולם מבחינת חידושים, אך חולה בכל מה שקשור לשירותים הניתנים לאזרחים שם.
האם ייתכן שהקורונה עצמה דווקא תתרום לעלייה בתוחלת החיים בשנים הקרובות? התשובה עשויה להיות חיובית: ראשית, הקורונה העלתה את החשיבות הכלכלית של הבריאות, כלומר את ההשקעה של כסף בחברות הביו־טכנולוגיות, וזה כשלעצמו יגרום להאצת הפיתוחים בתחום. מלבד זאת, הקורונה העלתה את המודעות של בני האדם לאופן שבו הם שומרים על בריאותם ועוקבים אחריה. לדוגמה, עד לפני הקורונה היה עובד סביר ממשיך בעבודתו גם בתנאי שפעת קלה. כיום די בשיעול הראשון כדי שאדם יבקש לאבחן את מצבו ולטפל בו.
הכותב הוא גרנטולוג ומחבר ספרים בתחום הזקנה