על רקע הגעת החיסונים, מגיפת הקורונה צפויה להצטמצם בקרוב לרמת תחלואה נשלטת. אך האם הפקנו את הלקחים הנכונים מההתמודדות עם המגיפה במערכת החינוך? לצערי, התשובה היא שלילית באופן חד־משמעי. השפעתה של הלמידה המקוונת על תלמידי ישראל משמעותית בעיקר בכל הנוגע לחוסנם של תלמידי ישראל.

בכל שכבות הגילים, מגני ילדים ועד אוניברסיטה, לא למדו את החומר במידה הנדרשת, ובכל זאת ספק רב אם החור שנפער בידע של התלמידים יבוא לידי ביטוי שלילי במהלך השנים הבאות. הרופאים שלמדו בתקופת הקורונה, המהנדסים והלומדים בשאר תחומי התעסוקה לא ייפלו ברמתם מקודמיהם. מדוע? כי מורה או מרצה המרביץ תורה בתלמידיו יכול ללמדם עד לרמת הסף של הידע שלו. בנוסף, תלמידים לעולם לא יוכלו לרכוש את כל הידע שיש למורים במוחם, אלא רק שביב קטן ממנו.

ובכל זאת נשאלת השאלה: כיצד הידע שבני האדם מפתחים גדל במהירות עצומה, והזמן שבו כל האינפורמציה של המין האנושי מכפילה את עצמה - הולך ומתקצר? לדוגמה: למין האנושי נדרשו מאות אלפי שנים כדי להתרומם מעל הקרקע עם טיסתם של האחים רייט בתחילת המאה הקודמת, אבל לאחר מכן נדרשו 65 שנה בלבד כדי לנחות על הירח.

אנו למדים מכך שכמות החומר שמורה מרביץ בתלמידיו משולה לאבק דרכים על ציר הזמן של התלמידים, ואם הם הפסידו חומר לימודים כתוצאה מהזום - לא קרה דבר. הדברים החשובים ביותר שהיה צריך לפתח בקרב תלמידי ישראל, בוודאי בתקופת הקורונה, הם הסקרנות והיכולות ללמידה עצמאית. השיטה ידועה כ"כיתה הפוכה", ולפיה התלמידים לומדים בביתם את החומר, והפגישה עם המורה משמשת לתיווך של ידע, לליבון נוסף ולהעמקה.

לצערי הרב, אני מתרשם שמורים רבים מדי המשיכו ללמד את חומר הלימודים במתכונת שלפני הזום, כשהדבר היחיד שהשתנה הוא הפלטפורמה שבאמצעותה הועבר החומר. בהיבט הזה מערכת החינוך פספסה בענק מאחר שלא ידעה לנצל את ההזדמנות הנדירה שנכפתה עליה כדי לבצע שינוי מהותי בשיטות ההוראה.

אילו היה נעשה שידוד מערכות, הוא יכול היה לשרת את מערכת ההוראה בעתיד, הרבה לאחר עידן הקורונה. כפי שזה נראה עכשיו, התלמידים חזרו לכיתות וההוראה ממשיכה כבעבר: 30־35 תלמידים בכיתה בגודל של 47 מ"ר עם ארבעה טורים של שולחנות ומורה ליד הלוח.

מיהם האנשים הנפלאים בכל קשת המקצועות הנמצאים באחוזון העליון ומניעים את המדינה קדימה? האם היו אלה התלמידים המצטיינים בבית הספר היסודי או בתיכון? במרבית המקרים הם היו בינוניים ומטה בשלב זה של חייהם, אבל מישהו, או משהו, הטביע בהם את הסקרנות והרצון ללמוד ולהתקדם בכוחות עצמם, ובכך הם הפכו לפורצי דרך.

קברניטי משרד החינוך, הסתכלו במראה ובדקו עצמכם בכנות: האם עודדתם את דור הזום ללמוד מתוך סקרנות אינטלקטואלית ושאיפה למצוינות? אל תענו באופן מיידי. במקום זאת, אני ממליץ לכם לפעול לפי שיטת "הכיתה ההפוכה", שממנה בוודאי תחזרו עם תשובה כנה וברורה. 

הכותב הוא דיקן הפקולטה למדעים מדויקים במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום ופרופסור אמריטוס של האוניברסיטה העברית