חיזורו המגושם של נתניהו אחר ערביי ישראל, מתקפת האהבה שלו עליהם והתנהלותו הצינית והמניפולטיבית מולם - מביאים לא רק להרמת גבות ולגיחוכים מכל עבר, אלא גם ללעג, לספקות ולחשדנות מצד הערבים עצמם. הם עדיין לא שכחו את "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפיות" וכו', התבטאות שהתפרשה לא רק אצל הערבים, אלא בכלל בארץ ובעולם, כהתייחסות לערביי ישראל כאויבים מסוכנים שצריך להיזהר מפניהם, וכשימוש ברטוריקה פלגנית המדירה את ערביי ישראל. הכתרת אזרח ערבי מול המצלמות כ"המחוסן המיליון" רק העצימה עוד את הפארסה ההזויה מבית מדרשו של נתניהו וחשפה את האירוע כזלזול באינטליגנציה של החברה הערבית וכהתייחסות אליה כנאיבית וחסרת עמוד שדרה.
במשך שנות שלטונו של נתניהו נשמעה לא פעם קריאה מפי אנשי ציבור ופעילים חברתיים להקפיץ את ערביי ישראל קדימה ולחבר אותם לציר המרכזי של החברה הישראלית. זאת, לא כיוזמה חד־פעמית לרגל בחירות קרובות או כתגובה נקודתית מול גילויי גזענות, אלא כחלק מובנה מהעשייה של נבחרי העם ושל החברה הישראלית כולה.
יש לצפות שכל מי שנושא תפקיד ממלכתי יהיה נאמן בעשייתו לפסקה מרכזית במגילת העצמאות שערך השוויון עומד במרכזה. לפי אותה פסקה, המדינה תקיים "שוויון זכויות לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" ו"תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה", ולכן חשוב שכל נבחר ציבור או עובד מדינה ינהג כך בחלקת האלוהים הקטנה או הגדולה שעליה הוא מופקד.
וכבר היו דברים מעולם: בשנים 1991 עד 2001, כשכיהנתי כמנהל המרכזים הפדגוגיים במשרד החינוך, נפתחו, פותחו וטופחו מרכזים פדגוגיים אזוריים חדשים בדבוריה, במג'ד אל־כרום, בתל שבע, בעוספיה ובמזרח ירושלים תוך העמקת והרחבת השירותים הפדגוגיים למורים באום אל־פחם, בטייבה, בבאקה אל־גרביה, בטמרה, בסכנין, בשפרעם ובירכא, בדיוק כמו באריאל, במעלה אדומים, בקריית ארבע, בקדומים, באלקנה ובפסגות. והחשוב מכל: כל אחד משרי החינוך באותה תקופה - משרי המפד"ל זבולון המר והרב יצחק לוי, ועד אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני ויוסי שריד - נתן גיבוי מלא לאותן יוזמות ולאותה עשייה לאור העובדה שההחלטות בעניין זה היו על בסיס שוויוני ועל פי אמות מידה מקצועיות מובהקות.
חיזוריו של נתניהו אחר האזרחים הערבים לקראת הבחירות הקרבות לא רק מיותרים, אלא גם מהווים מטרה ללעג וקלס. מוטב שיגיע למסקנה שחוק הלאום מיותר וכי אפשר ואולי אף רצוי להסתפק במגילת העצמאות.
הכותב הוא חבר הנהלת תנועת אומ"ץ ולשעבר יו"ר עמותת הסגל הבכיר בשירות הציבורי