נדמה שמערכת הבחירות הנוכחית, יותר מכל אלו שקדמו לה, היא גברית יותר באופייה מאי פעם. כל שני וחמישי מוקמת עוד מפלגה בראשותו של גבר, שמצרף אליו עוד כמה גברים כ"שותפים בהנהגה", ומוסיף לקישוט כמה נשים שיצטלמו לצדו בפוסטר. בזמן שבארצות הברית מכהנת סגנית הנשיא הראשונה קמלה האריס, ויותר ויותר מנהיגות ברחבי העולם הוכיחו את עצמן במהלך משבר הקורונה, נראה שמדינת ישראל הולכת לאחור.
ואז הגיעה מפלגת העבודה שהוספדה איןספור פעמים והכניסה משב רוח חדש, שונה, בדמותה של מרב מיכאלי, שנבחרה בפריימריז לעמוד בראשות המפלגה. לפניה הייתה חגית משה, שניצחה בבחירות לראשות הבית היהודי.
עבורי, בחירתה של מיכאלי משדרת תקווה לכל ילדה ישראלית שיכול להיות כאן אחרת. נשים בישראל עדיין סובלות מכפיפות למערכת חוקי דת מפלה, מחיובן להופיע בפני בתי דין רבניים - על טהרת הגברים בלבד - מאפליה שורשית בתעסוקה ובשכר ומאלימות במשפחה. דווקא בגלל כל אלו, יש חשיבות כה גדולה לכך שתהיה גם מנהיגות נשית. לא עוד חברת כנסת בספסלים האחוריים, אלא מנהיגה.
לכן זו העת שבה על כל הגברים עטורי הדרגות, התארים והאגו לעשות מעשה אמיץ ולפנות את הדרך למיכאלי, להיות הם “שותפיה להנהגה”. זה המעשה הנכון פוליטית, אבל יותר מכך - זה המעשה הנכון ערכית. אל מול ראש ממשלה שחושב שאפשר להשוות נשים לבעלי חיים ומול שר אוצר שמתבטא כאילו הוא עושה טובה כשהוא ממנה מנכ”לית אחרי לידה, יש צורך במנהיגות של אישה. ואין כמו מיכאלי להיות האישה הזו.
מיכאלי לא שאפה אף פעם להיות האישה הקונפורמיסטית, אלא פעלה לשנות את השיח ואת המציאות במלוא עשייתה ומילותיה, והיום היא יכולה להמשיך ולשנות באמצעות מנהיגותה. לכן על חולדאי, שלח, יעלון, זליכה וכל השאר להסיט את מבטם לעברה – לוחמת, מנהיגה, אישה ערכית, שהוכיחה שאי אפשר לקנות אותה, שיש לה עמוד שדרה חזק יותר מלרוב עמיתיה הגברים.
עליהם להבין כי יש לפנות לה את הדרך כדי לייצר חלופה חזקה ובועטת, חלופה שתוכיח לאזרחיות ולאזרחי ישראל, נשים וגברים, שעדיין לא אבדה תקוותנו לייצר כאן מציאות אחרת, שוויונית יותר. אם יהיו חיבורים בין מפלגות, עליהם לבנות אלטרנטיבה ולא לפגוע בה. לכן זה הזמן להתאחד מאחורי מי שיכולה לעשות זאת הכי טוב.
הכותבת היא מנכ"לית ומייסדת ארגון "משפחה חדשה"