למרות פסיקת בית המשפט, האיחוד האירופי עדיין מחוייב להבטחת חיים יהודיים באירופה

מאז שבית הדין האירופי לצדק נתן בדצמבר האחרון את פסיקתו בנושא שחיטה כשרה, נטען בכותרות העיתונים שהאיחוד האירופי אוסר שחיטה כשרה ושהוא מוציא מחוץ לחוק מנהגים דתיים יהודיים, ובכך הוא מאותת שהיהודים אינם רצויים עוד באירופה. אך זה במפורש אינו נכון. על פי חוקי האיחוד האירופי הנוכחיים, השחיטה הכשרה מותרת, אך לגופים ממשלתיים ארציים ניתן שיקול דעת רחב לגבי הצורך לגשר בין רווחתם של בעלי חיים לבין שמירה על חופש דת. השאלה היכן למתוח את הקו נתונה לוויכוח סוער בקרב האירופים, ושופטי בית הדין האירופי לצדק החליטו להשאיר את התשובה לשאלה רגישה זו לפתחן של 27 המדינות החברות באיחוד.

הפסיקה גרמה לתסכול בקרב הקהילה היהודית. האיחוד האירופי מבוסס על דמוקרטיה ועל שלטון החוק, ואנו מחויבים לקבל את כל החלטות בית הדין. יחד עם זאת, האיחוד מחויב לחלוטין להבטיח שחיים יהודיים ימשיכו לשגשג, ושכל יהודי ירגיש בבית ורצוי באירופה. כפי שמועצת האיחוד האירופי סיכמה לפני חודש: “אנו אסירי תודה על כך ש־75 שנה אחרי השואה, חיים יהודיים, על גוניהם השונים, נטועים עמוק ומשגשגים שוב באירופה. באחריותנו המתמדת והמשותפת להגן באופן פעיל על החיים היהודיים ולתמוך בהם”. ועדיין, המיתוס על כך שהאיחוד האירופי הוציא אל מחוץ לחוק את מנהגי הדת היהודית ממשיך להדהד, וסוג זה של מידע מוטעה ומטעה, אם בגלל אי־דיוקים ואם בגלל קיצורי דרך להשגת המטרה, מזיק לטיפוחם של חיים יהודיים ולמאבק באנטישמיות.

הנציבות האירופית שוקדת כעת על פיתוח אסטרטגיה מקיפה בנושא המאבק באנטישמיות; היא תהיה ראשונה מסוגה ותפורסם בקרוב. זה זמן רב אנו מממנים פרויקטים רבים במטרה לאבטח מוסדות יהודיים ולשחזר אתרי מורשת יהודיים. אציין רק כמה דוגמאות: בשנה שעברה ייעדה הנציבות מעל 45 מיליון שקלים לפרויקטים שנועדו לשפר את ההגנה על אתרי פולחן דתי, הכוללים בתי כנסת. כמו כן, האיחוד מעניק תמיכה כספית משמעותית למיזם בתי הקברות היהודיים באירופה. בנוסף, אנו מממנים פרויקט דיגיטלי להשבת נכסי תרבות יהודיים, אשר במסגרתו מפתחים מסד נתונים מקיף של נכסי תרבות בבעלות יהודית, שנבזזו על ידי הנאצים. אנו מקצים מעל 35 מיליון שקלים להקמת תשתית אירופית לחקר השואה.

אנו דוחים מכל וכל את הרמיזות על כך שבית הדין האירופי מונע מרגשות אנטישמיים. העובדה שהאיחוד מחויב לחלוטין לחיי היהודים, לרבות מאבק באנטישמיות, קיבלה את אישורן של הרשויות בישראל ושל קבוצות יהודיות בכל העולם. ב־8 בינואר, לאחר שהנציבות האירופית פרסמה מדריך לשימוש מעשי בנושא הגדרת האנטישמיות, כפי שהיא מוגדרת על ידי כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA), הביע משרד החוץ את הערכתו על “מחויבותה הבלתי מתפשרת של בריסל למאבק בתופעת האנטישמיות המכוערת והמסוכנת”. כמו כן, לאחרונה שיבח נשיא הקונגרס היהודי העולמי, רון לאודר, את הנציבות על מסקנות האיחוד וכינה אותן “צעד משמעותי קדימה בהפיכת אירופה למקום טוב יותר ליהודים”.

יחד עם זאת, עלינו להישאר קשובים לדאגותיה של הקהילה היהודית לגבי מסורותיה הדתיות. מוסלמים אירופים נפגעו גם הם מפסיקת בית הדין, והדבר עשוי ליצור הזדמנויות לשותפות יהודית־מוסלמית במטרה לבחון פתרונות אפשריים המבטיחים חופש דת תוך מזעור סבלם של בעלי חיים. לשם כך מקיימת הנציבות האירופית דיאלוג תמידי עם נציגים של הקהילה היהודית. הוויכוח על האיזון הנכון בין רווחת בעלי החיים לבין חופש דת ימשיך להתקיים בתוך החברות שלנו. מחויבותנו הבלתי מתפשרת לטיפוח חיים יהודיים באירופה נותרה מחויבות שאינה נתונה למשא ומתן. 

הכותב הוא שגריר האיחוד האירופי בישראל