לא רק פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה, אלא גם גירושין. כמו ברוב הסוגיות בחברה, במדינות ליברליות מערביות תופסים את חירותו של הפרט וזכותו לפתוח בפרק חדש בחייו, כזכות יסוד בסיסית שגוברת על נדבכים אחרים, לרוב אלו של המסגרת הדתית. בקרב חלקן, דרישת דין וחשבון על כך מצד הרשויות היא מינימלית עד לא קיימת. באופן טבעי המדינות שאינן מערבות דת במדינה מקלות על כך באופן ניכר, לעומת אלו שכן שמטילות על כך הגבלות שונות. ולמרות זאת, גם מדינות בהן הדת נוכחת עשו כברת דרך בנושא, לרבות מדינות קתוליות בשנים האחרונות, אך מדינות העולם השלישי נותרו הרחק מאחור. וגם בישראל הקטנה, שכידוע אינה מפרידה דת מהמדינה ושייכת לסקאלה הנוקשה יחסית, מסתבר שגירושין ומתן גט הינם עניין הלכתי-גיאוגרפי.
גישת בית הדין הרבני משתנה בנושא ממחוז למחוז ומעיר לעיר, כשבחלק מהם הדין נוקשה במיוחד לעומת אחרים. חלק מתוכם לא ממהרים לכפות מתן גט כדי שלא ייחשב כגט מעושה, כלומר גט שכפייתו לא כדין ואז דינו להתבטל. וכך ייתכן שיגיע זוג שבית הדין הרבני במחוז מסוים יזדרז להתגרש ואילו בית הדין הרבני במחוז אחר יעביר את הצד המעוגן מדורי גיהינום, בנוסף לאלו שכבר מתרחשים פנימה בתוך החיים הפרטיים. כל זה בעוד המערכת מתירה בידי הבעל ליתן גירושין ומצווה על האישה לבקש גט, גם במקרים בהם הוא פעל נגדה באלימות ואף ניסה לרצוח אותה.
אישה הסובלת מאלימות ולא רק פיזית, אלא גם מילולית, נפשית או כלכלית, חיה בתוך הזוגיות שלה בתסריט של סרט אימה תמידי. אותו הרגע בו היא אוזרת אומץ ומבקשת להתגרש מבן זוגה האלים - הוא רגע מכונן עבורה. סעיף 7 לחוק בתי הדין הרבניים מאפשר להטיל סנקציות ושלילת זכויות על בן זוג שנמצא בכלא לא כתוצאה מסרבנות גט אלא כי ביצע פשע כלשהו, לרבות אלימות פיזית כלפי אשתו.
נוכחנו לדעת זאת בימים האחרונים במקרה של אביעד משה, לאחר שבית הדין הרבני הבהיר לו שיוזמן כל יום לתת גט וכשיסרב ישלח לצינוק, רק אז הואיל בטובו לחתום על הגט המיוחל לשירה איסקוב אישתו אותה ניסה לרצוח. אבל מה גורל אותן הנשים שאינן שירה איסקוב, וסיפורן האישי הכאוב לא עלה לכותרות באותן הנסיבות הקיצוניות כדי לזעזע את ההמונים, וכעת נאלצות לעבור הליך ארוך ומפרך מול הצד שמסרב להתגרש? בתי הדין הרבניים האזוריים אינם מקבלים החלטות באופן זהה, כשחלקם מלאי אמפתיה לאותה אישה שסבלה מאלימות וחלקם נוקשים יותר. לצערנו, קורה לעיתים שאישה אשר סובלת מאלימות, במיוחד כתוצאה מהתעללות נפשית, מגיעה לפתח אותם בתי דין אזוריים נוקשים, ומתן הגט נדחה שוב ושוב וכך אותה אישה נשלחת חזרה לזרועות הבעל המתעלל.
כשאישה הסובלת מהתעללות בביתה מגיעה ליום הדיון, לאחר שהצליחה לאזור אומץ רב ולהגיש בקשה לגט בבית הדין הרבני, המילים המפחידות ביותר שהיא עלולה לשמוע שם מפי הדיין הן: ״נסו להגיע לשלום בית ותחזרו אם זה לא צלח״. הרגע הזה עלול להוות נקודת שבירה עבור אותה אישה שסובלת מאלימות מתמשכת מכל סוג שהוא, ואוזרת אומץ הירואי מבחינתה כדי להתייצב במעמד הזה מול האדם הקרוב אליה ביותר, שבחר לפגוע ולהתעלל בה. לא כל הנשים במקרה הזה ניחנות בחוזק הפנימי של ויויאן אמסלם, הגיבורה מעוררת ההשראה בסרט עטור השבחים ''גט'' של רונית אלקבץ ושלומי אלקבץ. נשים רבות שלא שמענו אודותן, חוזרות לאחר אותו דיון המפנה ל"שלום בית" ולתסריט האימה הנוראי של חייהן שהוא הכל מלבד שלום. מי יודע אם האומץ יחזור ללוותן שוב או שמא יוותרו וימשיכו לחיות חיי סבל והתעללות, כשאולי אף עלול להתרחש הנורא מכל עקב ״הכתובת שהייתה רשומה על הקיר״.
מתן גט כצעד ראשוני מוריד מהשולחן את האפשרות לעגן את בת הזוג ולשלוט בה, עד שתסכים לתנאי הסכם גירושין שלא תוכל לחיות איתו. על אחת כמה כשמדובר באישה שסבלה מאלימות ועתה נאלצת להתמודד עם ״המפלצת״ בצד השני של שולחן המשא ומתן. לכן לעניות דעתי, במקרי אלימות שאין עוררין לגביהן נדרש להטיל סנקציות קשות כנגד סרבן הגט מבלי לפעול בהתאם לשלבי ההלכה במדויק, בדומה לחוק שעבר שאוטומטית נוטל אפוטרופסות על הילדים מהורה שמואשם ברצח כצפוי לרועי רז, וזאת כדין שווה בין כלל בתי הדין האזוריים.
אולי ייטב לו יפעל מערך ייחודי בתוך אותם בתי הדין הרבניים, אשר יעבור הכשרה לעניין מתן גט במקרי אלימות והתעללות על כל גוני ההגדרות. אולי ייבחר הרכב דיינים בכל בית דין אזורי או הרכב ייחודי בבית דין רבני מסוים, לשם יופנו מקרים אלו. הרכב זה יתמקד רק בנושא נשים שמבקשות להתגרש עקב אלימות ולא משנה מאיזה סוג. כך מקרים ''ייחודיים'' כאלו אשר לאחרונה צצים כפרחים אחרי הגשם, יגיעו לאותו הרכב ייחודי שיעבור הכשרה מיוחדת ויכיר את הנושא לעומק. כך יתאפשר לזרז את ההליכים, כדי שאישה אשר חוותה התעללות לא תאלץ לשוב להתגורר תחת אותה קורת גג עם בן זוגה המתעלל. או כפי שנקבע בהלכה: "אישה לחיים ניתנה ולא לצער, לכן אין אדם דר עם נחש בכפיפה".
הכותבת היא עורכת דין לענייני משפחה ושותפה במשרד עורכי דין קארו את אנקרי ושות'