השאלה אם יהודי ארצות הברית צריכים להיות מעורבים בענייניה של מדינת ישראל או לא נידונה שנים, אך לא זכתה לתשובה חד־משמעית. לאחרונה נראה היה שנושא זה סוף־סוף יוסדר, כשח"כ תהילה פרידמן (כחול לבן) הציעה חקיקה חדשה שתיתן למנהיגי יהדות התפוצות תפקיד רשמי בענייניה של ישראל, אך כעת כשהכנסת פוזרה, נראה שלצערנו עידן חדש ביחסי ישראל ויהדות ארצות הברית עדיין לא נמצא מעבר לפינה.
לנוכח העובדה שהממשלה הבאה תיאלץ להתמודד עם אתגרים כלכליים וחברתיים רבים כתוצאה ממגיפת הקורונה, עם משטר איראני החותר לגרעין, אלימות במגזר הערבי ועוד, מיסוד היחסים עם יהדות התפוצות על ידי חקיקה אולי לא יהיה בעדיפות הראשונה. אבל, קיים גם סיכון בהתמקדות בדחוף על פני החשוב, והשארת הסוגיה הזו ללא מענה היא לא צעד חכם.
כשגרים במדינה יהודית, קל לשכוח שלא כולם יהודים בעולם. על פי הערכות, חיים רק כ־15 מיליון יהודים ברחבי העולם: כשבעה מיליון יהודים חיים בישראל, והיתר בארצות הברית, צרפת, קנדה, בריטניה, ארגנטינה ורוסיה. על אף הריחוק הגיאוגרפי, אנחנו עדיין עם אחד עם עבר משותף, וחשוב מכך, עם גורל משותף.
הצעת החוק המדוברת היא הזמנה לבנות יחד עתיד טוב יותר, והיא לרגע לא כרטיס חופשי להתערבות בכל נושא בישראל. אף אחד לא מציע שיהדות ארצות הברית תשפיע בנושאי ביטחון, מדיניות כלכלית או מערכת החינוך. מה שכן אומרים, לעומת זאת, הוא שבניגוד ללאס וגאס – מה שקורה בישראל, לא תמיד נשאר בישראל.
יהדות התפוצות מושפעת ממגוון החלטות שמקבלת ממשלת ישראל, אך את ההשלכות הללו לרוב מקבלי ההחלטות לא לוקחים בחשבון. למשל, האם פגיעה במימון משלחות נוער לקהילות היהודיות בארצות הברית עשויה להשפיע על הקהילה עצמה, או האם ביטול תוכני לימוד הנוגעים לניצולי שואה החיים בחו"ל עשוי לפגוע באותם ניצולי שואה עצמם?
יהודים אמריקאים לא מחפשים דרך "להשתלט" על קבלת ההחלטות במדינת ישראל. אך כמי שבמשך עשורים עמדו ועדיין עומדים לצדה של ישראל, אנו מוכנים לשלב הבא, ואנו חושבים שגם ישראל מוכנה. זה לא אומר להיכנס לזירה הפוליטית; אנחנו מכבדים את התהליך הדמוקרטי בישראל, ותמיד מברכים על ההזדמנות לעבוד עם כל מי שנבחר לשבת בבלפור, שמאל, ימין או מרכז, ועם כל מי שיושב על ספסלי הכנסת, ממגוון מפלגות.
רבים ממנהיגים אלו מחויבים לבניית קשרים חזקים בין יהדות ארצות הברית לבין מדינת ישראל. מאמציהם אלו, ומאמצינו, יישאו פרי ויהיו אפקטיביים הרבה יותר אם יהיה מנגנון רשמי שיחזק את תהליך קבלת ההחלטות בצמתים כאלו.
על כן, הפתרון הטוב ביותר הוא להקים במהירות מנגנון היוועצות עם יהדות ארצות הברית והעולם בכל מקרה שבו הצעת חוק או דיון רלוונטי עשויים להשפיע על קהילותינו.
כשם שחברי כנסת ומשתתפי ועדות הכנסת לומדים את הנושאים לפני פעולה, מידע מהקהילה היהודית העולמית יכול להגיע ולהילקח בחשבון כדי לשפר את איכותם של אותם הדיונים החשובים, מהלך שיאותת באופן ברור ליהדות העולם שלישראל אכפת ממנה.
אנו קוראים למדינת ישראל לתת לנו לשתף מניסיוננו ומהידע שצברנו. כולנו שותפים בעתיד העם היהודי, ומדינת ישראל צריכה להכיר בכך שמה שקורה בישראל משפיע על יהודים בכל מקום, כולל על הקשר של צעירים יהודים לארץ ישראל ולעם היהודי. וזו הסיבה שיהדות העולם צריכה גם היא לקבל קול כאן בישראל.
הכותבת היא מנכ"לית הפדרציות היהודיות של צפון אמריקה בישראל (JFNA)