מדינה מאופיינת בכך שיש לה מונופול על כוח ונשק קטלני. בישראל, זה תקופה ארוכה מאוד, חל כרסום במונופול על נשק, והמצב מחמיר והולך. ההיסטוריה העולמית המודרנית יודעת לספר על מאבק למימוש המונופול. היא יודעת הצלחות וגם כישלונות, כדוגמת מלחמות האזרחים המתרחשות ללא הרף בארצות השכנות - סוריה, לבנון, ירדן, עיראק, מצרים, סודן, לוב, תימן ועוד.
ישראל התעמתה בסוגיה זו עם היווסדה. זוכרים בחלחלה את אלטלנה, והיו הזדמנויות נוספות כמרד הערבי בשנים 1987, 1991, 2000, והפּרעות בשנים האחרונות בנגב ובשטחי C. אך די באזכור אלטלנה כדי שיעבור החשק להותיר את המצב על כנו.
נשק בלתי חוקי הינו סימפטום משמעותי לאובדן שלטון החוק ועלול לגרום להתפוררות הריבונות. תהליך דומה התרחש בשעתו בדרום לבנון, ברצועת עזה, בדרום סוריה, בירדן ובסיני. התחילו עם כמה אלפי כלי נשק והמריאו למאות אלפי טילים ורקטות. התחילו בנשק אישי ומשפחתי והתרחבו לפלוגות, גדודים וחטיבות. הבעיה, בניגוד לסימפטום, היא החלה בררנית של חוקי מדינת ישראל. לאמור, כל אזרח בורר אילו חוקים לקיים ומאילו להתעלם. המלחמה הינה על קיום חוקים, שאיסור החזקת נשק בלתי חוקי הינו אחד מהם.
השיטה העכשווית לטיפול בסימפטום היא הדחקה, התעלמות, קיטורים, תירוצים, חתירה נחרצת לרפיסות ושקיעה באזור נוחות מפויס, על חשבון פיצוץ בעתיד הקרוב או הבינוני. השיטה המתאימה לטיפול בבעיה מחייבת מלחמה להחלת חוק אחיד ולא בררני, בכל המישורים ובכל המובנים. בסוריה מתחוללת מלחמה כזו מאז מרץ 2011, בלבנון מהיום שייסדו אותה.
כעת על מדינת ישראל לצאת למלחמה בלתי נמנעת, למלחמת אין ברירה. הבחירה הינה בין מלחמה יזומה, סדורה, מוכנה מראש - כפי שהנהיג המלך חוסיין בספטמבר 1970 מול ארגוני הטרור הפלסטיניים שפעלו בירדן - לבין מלחמת אזרחים כפויה בעיתוי הכי פחות מתאים, במהלך מלחמה גדולה עם אויבים חיצוניים. בין קטבים אלו, עדיף ליזום מלחמה עכשיו לביסוס המדינה הריבונית. מלחמה בעיתוי כפוי תהיה אכזרית לאין שיעור, קטלנית ביותר, עם השלכות חמורות מכל מלחמה עכשווית.
אכיפה אגרסיבית
נתחיל את המסע לביעור הנשק הבלתי חוקי בהכרזה משותפת של הממשלה, הכנסת וכל ראשי הרשויות המקומיות, המבהירה כי המדינה הינה בעלת מונופול על נשק וחלוקתו. לפיכך, על כל אדם וגוף המחזיקים בנשק בלתי חוקי, להפקיד אותו עד למועד נקוב. בתום המועד שייקבע, כל מי שמחזיק בנשק לא חוקי יהיה מועד לסנקציות מרחיקות לכת. קרקע שבתחומה יימצא נשק, תופקע מרשות הבעלים ותשמש לצורכי ציבור. המחזיקים בנשק ו/או הבעלים של הקרקע שבה הוסלק הנשק, יאבדו את זכאותם לאזרחות, ומעמדם יומר לתושבות או פחות.
כל הזכויות המוקנות מכוח האזרחות תאבדנה - כגון תעודת זהות, דרכון, רישיון נהיגה, היתר לעסוק במקצוע שמחייב רישיון - תופסק העסקה בכל גוף ממשלתי/מוניציפלי/ציבורי, יבוטלו אוטומטית כרטיסי האשראי, תבוטל העברת כספים מביטוח לאומי, יוקפאו זכויות פנסיוניות וקופות מקצועיות למשך עשור, יבוטלו רישיונות עסק ועוד.
פעולות אלו לא ניתן להוציא לפועל ללא אכיפה אגרסיבית, כך שבתום תקופת ההכרזה תפתח משטרת ישראל במלחמה יזומה, שתחל ביישובים שלמשטרה קיים מודיעין לגביהם (ויש הרבה מהם). ביישובים הללו יוחל שטח צבאי זמני וממשל צבאי זמני על פי המודל שהיה נהוג על ערביי ישראל עד לשנת 1966.
ביישובים הללו יופעלו יחידות משטרתיות, מודיעיניות וצבאיות בהתאם לצורך המבצעי ובהיקף רחב מאוד, כדי לסרוק במקביל שכונה אחר שכונה, רחוב אחר רחוב ובית אחר בית, מעל לקרקע ומתחתיה, לאיתור נשק, תחמושת וכל אביזר אלים. על כל הפרעה לפעולות אלה יש להגיב בכוח בלתי פרופורציונלי, כולל בירי חי.
חשוב להבהיר כי את המבצע ראוי לנצל להסדרת חוקיות בכל המובנים האחרים, לרבות מימוש חובות להוצאה לפועל; תשלום כל המסים, האגרות והחובות למדינה או לרשות המקומית; החרמת רכבים גנובים או גריטה של רכבים חסרי רישיון; השמדת משחטות רכב; הריסה של בנייה בלתי חוקית ועוד.
כדי לעמוד בנאה דורש נאה מקיים, אני מוכן לפקד על המלחמה למשך מספר הימים המדויק שבהם התקיימה יחידה 101 טרם מיזוגה לגדוד הצנחנים 890 (5 באוגוסט 1953 – ינואר 1954). אין צורך במשך זמן ארוך יותר להשגת המשימה.v
הכותב הוא חבר בעמותת "מבטחי" - פורום מפקדים לאומי וראש המרכז לחקר אפר"ן - אירועי פתע רבי נפגעים