בשנים האחרונות גברה תשומת הלב הציבורית למושג "פייק ניוז", ובעברית: ידיעות כזב. המונח מתייחס להצגה של טענות שקריות בצורה שנראית כמו תוכן אותנטי. כמובן, לא מדובר בתופעה חדשה ושורשיה נעוצים עוד בעת העתיקה, אם בהקשרים פוליטיים או דתיים.
המצאת הדפוס הביא להתגברות התופעה, ובהמשך - היא התרחבה משמעותית עם התבססותה של רשת האינטרנט. התופעה כל כך בולטת עד שאנשים חוששים ממנה. סקר שנערך לפני הבחירות האחרונות לנשיאות ארה"ב העלה כי 80% מן המשתתפים דואגים שסיפורי חדשות מומצאים עלולים להשפיע על תוצאות הבחירות.
ובהחלט יש ממה לחשוש, כיוון שחשיפה לידיעות כזב עלולה להוביל לתוצאות מסוכנות. כך קרה, למשל, בפרשת "פיצה גייט" בשנת 2016, כשאדם ירה בתוך פיצרייה בוושינגטון, בגלל ידיעות כזב על רשת לניצול ילדים שנוהלה-לכאורה משם. כיום, בעיצומו של גל החיסונים לקורונה, ידיעות הכזב משפיעות הלכה-למעשה על בחירתם של אנשים שלא להתחסן.
רבים מאיתנו צורכים כיום מידע חדשותי דרך רשתות חברתיות מקוונות, דוגמת פייסבוק, אינסטגרם, טלגרם או וואטסאפ. סקר שנערך בישראל לפני מספר חודשים העלה כי כשלושה רבעים מן הנסקרים צורכים מידע חדשותי ברשתות חברתיות מדי יום. באופן אבסורדי, כשלושה רבעים מן הנסקרים טענו גם כי לדעתם ברשתות החברתיות יש יותר מידע כוזב מאשר מידע אמת.
מעצם טבען של הרשתות החברתיות המקוונות, כל אחד יכול לפרסם או לשתף בהן כל תוכן כמעט. כשמידע הופך ויראלי - נוצר מרחק רב בין מי שקורא את הסיפור ובין מי שפרסם אותו לראשונה, והערכת האמינות של הסיפור הופכת מורכבת עוד יותר.
הערכת אמינות הינה תהליך מורכב מאוד, ולכן המוח שלנו מוצא קיצורי דרך לביצוע המשימה, ובמקרים רבים - מוּטֶה להכריע "אמין" בגלל הסיבות הלא נכונות. למשל, בגלל תמונה יפה, בגלל שיתוף של חבר טוב, או בגלל הרבה "לייקים". לכן, חשוב לרכוש, לשכלל וליישם באופן מודע מיומנות להערכת מידע. אם לא בטוחים שידיעה מסוימת נכונה - עדיף לא להעביר אותה הלאה. כשאתם משתפים סיפור, אתם נותנים לו חותמת אמינות ואומרים, בצורה בלתי מודעת, שהוא נכון בעיניכם.
אז איך אפשר להחליט אם המידע אליו אנחנו נחשפים הוא אמין? ראשית, נסו להתרכז במידע עצמו, לא במי שהעביר אותו ולא במידת הפופולריות שלו. שאלו את עצמכם: "מי כתב זאת במקור?". אם יש לכם תשובה, תוכלו לבדוק את מידת המומחיות של הכותב; אם אינכם יודעים מי כתב, נסו לאתר חומר נוסף בנושא. אפשר גם לבדוק באתרים כמו "לא רלוונטי", שעושים בדיוק את העבודה הזו.
בעוד זו לא ה"עבודה" שלנו לבדוק אמינות תכנים, זו בהחלט האחריות של קובעי מדיניות, של חוקרים מהאקדמיה, של פלטפורמות תוכן גדולות ושל מערכות חינוך. עליהם למצוא דרכים שיקלו על הערכת אמינות מידע ויקשו על הפצתו של מידע שאינו מהימן. גופים אלו פועלים בנושא כבר היום, ועדיין מצליחות להשתחל הרבה ידיעות כזב.
שימו לב שהרבה מהפלטפורמות בהן מתפרסמות ידיעות כזב הן חינמיות לשימוש. בשנים האחרונות נרשמת עלייה במספר משתמשי האינטרנט שמוכנים לשלם על מידע אמין ברשת. אין לנו ספק כי תשלום על מידע חדשותי אמין הוא חלק משמעותי מההתמודדות שלנו כחברה עם ידיעות כזב.
בינתיים, אם אתם לא רוצים להתמודד עם המשימה הנכבדה של הערכת אמינות של מידע ששולחים לכם - פשוט אל תעבירו אותו הלאה.
ד"ר חייט הוא מרצה בכיר בבית ספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה; ד"ר הרשקוביץ הוא מרצה בכיר בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב