על מנת לשמור על הולכי הרגל, המחוקקים חייבים לשנות את החוק

בימים האחרונים נדחתה בקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון בדבר שאלת הסיווג של אופניים חשמליים כרכב מנועי. השופט ניל הנדל הותיר על כנו את פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון באוקטובר האחרון וקבע שאופניים חשמליים אינם כלי רכב כמשמעותו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. משמעות הפסיקה היא כי תאונה בין הולך רגל לאופניים חשמליים תשאיר את חברות הביטוח מחוץ לתמונה והולכי רגל יישארו ללא הגנה משפטית.

במצב כזה, דרכו היחידה של הנפגע לקבלת פיצוי תהיה דרך תביעה נזיקית נגד הרוכב הפוגע, אולם ההליך יהיה קשה ויקר כיוון שיהיה עליו להוכיח שהרוכב נסע ברשלנות. שלא לדבר על העלויות הכרוכות בניהול תביעה כשאין מאחורי התובע חברת ביטוח. מספר כלי הרכב החשמליים עולה בהדרגה, וכבר לא ניתן שלא להבחין בהם על הכבישים והמדרכות, במיוחד באזור המרכז. למרות זאת, התשתיות הייעודיות לא מותאמות, ומספר השבילים המיועדים לרוכבי הכלים החשמליים מועט מדי. בבקשה לדיון נוסף שנדחתה כאמור, המשיך השופט הנדל בקו של חבריו וגרס כי על המחוקק להתערב בסוגיה ולקבוע תקנות רלוונטיות לעניין ביטוחי חובה באופניים, על כל המשתמע מכך.

האופניים והקורקינטים החשמליים גובים חיי אדם וגורמים לפציעות כמעט מדי יום, בין אם מדובר ברוכבים עצמם ובין אם בהולכי רגל תמימים. מעבר לשאלת הסיווג שלהם, חשוב להזכיר כי מספר התאונות שבהן מעורבים רוכבים והולכי רגל עולה בהדרגה. על פי נתוני מחקר המרכז והמידע בכנסת, ב־2019 הייתה עלייה של כמעט 300% בתאונות של קורקינטים חשמליים. שנת הקורונה השאירה אנשים רבים בביתם, במיוחד את בני הגיל השלישי, וחזרתם לרחובות תעלה את המפגשים בין רוכבים להולכי רגל ובהתאמה את התאונות. חשוב שאותם אנשים לא יישארו ללא זכות לפיצויים על נזקיהם.

מפאת השימוש ההולך וגובר בכלי רכב חשמליים מחד, והירידה הצפויה בשימוש ברכבים פרטיים מאידך, במיוחד על רקע הרכבת הקלה והמטרו, מוטלת על המחוקק האחריות להסדיר בחקיקה את הנושא, וזאת לאחר מחקר רחב וכוללני שיבחן את מלוא השיקולים, ובראש ובראשונה את בריאותם של משתמשי הדרך. שאלה מרכזית שיהיה על המחוקק לענות עליה היא אם לחוקק חוק ביטוח חובה על הכלים הללו. מדובר בכלים זולים יחסית, וחובת ביטוח עלולה להביא לחוסר כדאיות בשימוש בהם. מצד שני, צריך לזכור כי השימוש בכלים חשמליים מפחית את העומסים בכבישים, תורם לאיכות הסביבה ועלות השימוש והאחזקה שלהם נמוכה. לכן יש למצוא את האיזון הנדרש בחקיקה. הכדור נמצא כעת בידי המחוקק. עליו להתאים את המצב החוקי למציאות ולחוקק חוק שיסדיר את הפיצוי לרוכבים ולהולכי הרגל הנפגעים. 


הכותבת היא בעלת משרד המתמחה בתביעות נזיקין וביטוח