ב־3 במרץ הכריזה פאטו בנסודה, התובעת הראשית בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, על פתיחת חקירה נגד ישראל. ההחלטה פורסמה כחודש אחרי שבית הדין קבע שבסמכותו לחקור פעולות שבוצעו בשטחי יהודה ושומרון, ירושלים ועזה. בהחלטותיהם, התעלמו התובעת ובית הדין משבע חוות דעת שהגישו מדינות, לפיהן אין סמכות לבית הדין להורות על פתיחה בחקירה נגד ישראל, בין היתר כיוון שפלסטין היא לא מדינה מוכרת.
כמתאמת לפעילות הכנסת בסוגיית בית הדין הבינלאומי בהאג, חיוני להדגיש שמדובר בחלק ממלחמה המתנהלת מזה עשורים, על עצם זכות קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, תוך יישום אסטרטגיה המשתמשת גם בכלים משפטיים. משכך, ההחלטה הבעייתית מהווה הזדמנות להפנים את הצורך בהבנה, בידע ובכלים שיאפשרו התמודדות במערכה.
כנושא בעל חשיבות אסטרטגית לאומית ובינלאומית, לחברי הכנסת תפקיד חשוב - להשתלב בשיח עם חברי פרלמנט אחרים. עלינו להבין ולהפנים את משמעות והשלכות תהליך זה, המכרסם לא רק בלגיטימציה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, אלא גם בדין הבינלאומי שנועד להסדיר את יחסי משפחת העמים. אחריותנו להבין ולהשתמש ב"שפת הזכויות", המדוברת על ידי ידידותינו ואויבינו, כדי להבטיח שהדין הבינלאומי ומוסדותיו יממשו את ייעודם, בהם, בית הדין בהאג, שנועד לשמש כערכאת מוצא אחרון כנגד הפשעים הנוראיים ביותר.
כרשות מפקחת, גם בנושא זה לכנסת תפקיד חשוב - קיום דיונים בוועדות השונות, לרבות בוועדת החוץ והביטחון. במסגרתם, יש לחשוף, לזהות, להבין ולחבר בין דרכי יישום האסטרטגיה במלחמת התודעה המתנהלת נגד מדינת ישראל. בנוסף, חיוני להשתמש במנגנונים פרלמנטריים העומדים לרשות חברי כנסת - מקבוצות ידידות בין־פרלמנטריות ועד לפורומים בינלאומיים.
הקשר האישי בין חברי פרלמנטים הוא חלק אינטגרלי מתפקיד חברי הכנסת, במיוחד במציאות גלובלית. לשם כך, חברי כנסת המכהנים בפורומים הללו נדרשים להצטייד בכלים שיאפשרו דיון בהשלכות מרחיקות הלכת של ההחלטה על המדינות החברות בבית הדין.
גינוי מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן, שציין כי ארצות הברית מתנגדת להחלטה, מתווסף לגינויים ממדינות שונות. חיוני שמעבר לגינויים, יתקיים דיון על השלכות ההחלטה, לא רק על ישראל, אלא על עקרונות הדין הבינלאומי וזכויות האדם, שתחתם ההחלטה שמטה את הקרקע. חובתנו לחשוף את המוסר הכפול המשתקף מהחלטת בית הדין להשתמש במשאביו המוגבלים לטובת חקירה נגד ישראל, כלפיה אין לו סמכות, תוך התעלמות מפשעים חמורים ביותר של מדינות שכלפיהן יש לו סמכות.
בהתעלמותה מעקרונות משפטיים, החלטת התובעת בנסודה על חקירה נגד ישראל מסתמנת כהחלטה פוליטית ולא משפטית. משכך, עלינו החובה להצטייד בכל הכלים הרלוונטיים כדי לייצר תגובה רב־ממדית, הכוללת מרכיבים משפטיים, מדיניים ופרלמנטריים. על סמך כל אלה, אחריותנו, דווקא בעת הזו, לזהות ולמצות את ההזדמנויות, תוך רתימת חברי הכנסת למאבק בפוליטיזציה של עקרונות הדין הבינלאומי, החותרת נגד קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
הכותבת היא מתאמת פעילות הכנסת בסוגיית בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג