מערכת הבחירות לכנסת ה־24 אופיינה כמערכת של שנאה ומשטמה לאיש אחד, והוא ראש הממשלה בנימין נתניהו. ראש הממשלה נתניהו עשה מעשים כבירים למען העם והמדינה, אך גם טעויות לא מעטות, והראשונה בהן בעיניי היא חטא היוהרה. לזכותו עומדות הבאת מיליונים של חיסונים, שהודות להם כיום, יותר ממחצית אוכלוסיית ישראל מחוסנת; החתימה על “הסכמי אברהם” ורקימת קשרים אמיצים עם מנהיגי העולם.
נתניהו, שבעבר החרים את נפתלי בנט ואת איילת שקד ולא שיבץ בממשלתו את ח”כ גדעון סער, משלם על כך כעת בשנאתם כלפיו, שעלולה למנוע ממנו הקמת ממשלה בראשותו, חרף 30 המנדטים שקיבל בבחירות האחרונות.
במקביל, אם מישהו משתעשע ברעיון שימינה ורע”ם, בראשות ד”ר מנסור עבאס, ישלימו את החסר להרכבת ממשלה, הרי שבצלאל סמוטריץ’ נשבע שלא יצטרף לממשלה בתמיכת רע”ם, ואילו האחרונה בודקת אפשרות להקמת ממשלה חליפית עם רסיסי מפלגות במרכז־שמאל. אלא שספק רב אם ממשלה כזו קום תקום. ח”כ סער ומפלגתו אינם מוכנים לשבת עם מרצ והרשימה המשותפת, לרבות רע”ם.
מן הראוי להזכיר לכל המחרימים והמנדים, תוך רשפי שנאה בוערת, את הניסיון המר מהעבר: “לא נחרבה ירושלים, אלא בגלל שנאת חינם”. הפכנו ללעג וקלס בעיני העמים, בשל ארבע מערכות בחירות בתוך שנתיים, וממשלה יציבה אין.
אינני איש פוליטי, תמיד נזהרתי מלהתבטא בנושאים מפלגתיים. אני מציע אפוא את הצעתי לפתרון הכאוס מתוך הערכה רבת שנים בין נתניהו לביני עוד מ־1986, עת ביקרתיו בשליחות ממשלתית בניו יורק בכהנו כשגרירנו באו”ם, ויחד פעלנו כדי לשכנע את מלך מרוקו להתיר את העלאת עצמותיהם של מעפילי “אגוז”, שטבעו בינואר 1961 ונקברו באל־חוסיימה בצפון מרוקו.
הפתרון שלי להתרת הפלונטר שאליו נקלענו כולנו כולל ארבע הצעות כדי לגרום לצירופם של ח”כ בנט וח”כ סער לקואליציה, שהרי בלעדיהם אין ממשלה:
1. על נתניהו להכריז בשער בת רבים שהוא מתנצל התנצלות כנה על הפגיעה בכבודם ובמעמדם של שותפים פוטנציאליים אלה, בנט וסער.
2. עליו להזמינם כשתי חטיבות לקואליציה, תוך הבטחה מעוגנת בחוקת הליכוד שבבחירות הבאות הם יכולים להתמודד ברשימת הליכוד, כבוחרים וכנבחרים.
3. עליו להציע להם תפקידים מכובדים בממשלה, לחבקם ולשתפם בכל ההחלטות המדיניות והחברתיות, לרבות קשרי חוץ והרחבת מעגל “הסכמי אברהם”.
4. על נתניהו להודיע כי זו הפעם האחרונה שהוא מתמודד על ראשות הממשלה.
מי שיגרום לפילוג בעמנו או לבחירות חמישיות, עתיד לשלם ביוקר על מעשיו בשל מניעת שיקום החברה שלנו. ולסיום, נזיפה בכלי התקשורת, שברובם נטו לצד אחד בלבד וליבו את השנאה והתסכול בעם.
הכותב הוא נשיא הפדרציה העולמית של יהדות מרוקו