הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי, החליט היום (שישי) למנות את תא"ל רן כוכב לתפקיד דובר צה"ל. כוכב, ראש מערך ההגנה האווירית של צה"ל, יחליף בתפקידו את תא"ל הדי זילברמן. האחרון נכנס לתפקידו לאחר שגיל מסינג, איש מקצוע ששירת בעבר בדובר צה"ל, ויתר על התפקיד אליו יועד על ידי הרמטכ"ל. והנה שוב, גם אחרי המינוי הזה, אנחנו חוזרים לנקודה שבה מעדיף צה"ל לתת צ'ופר לקצין בכיר, מאשר למנות לתפקיד איש מקצוע מהתחום.
מעיון בקורות חייו של דובר צה"ל הנבחר, תא"ל כוכב, ניתן לאתר פרט אחד ביוגרפי, אשר מקשר אותו לתחום העיתונות והתקשורת - תואר ראשון בתקשורת ומנהל עסקים. כל בוגר של התואר יודע, שבין לימודים גבוהים של תחום התקשורת לבין עיסוק ממשי בתחום, ללא כל ניסיון, יש תהום רצינית ביותר.
מוכשר ככל שיהיה, (ואין לי כאן שום רצון לבחון את איכותו כקצין (רק את כשירותו לתפקיד דובר צה"ל) מינוי של בכיר בצה"ל לתפקיד הכה חשוב הזה הוא בגדר טעות מקצועית קשה ביותר. בעיקר, לאחר שגם הרמטכ"ל כוכבי עצמו הוכיח כי הוא מבין את החשיבות במינוי מקצועי לתפקיד. עדות לכך היא ההחלטה הראויה של כוכבי למנות את גיל מסינג לתפקיד, עד שהאחרון, כאמור, ויתר על התפקיד.
אומר זאת בצורה הכי ברורה. דובר צה"ל הוא גם מפקד. מפקד על מערך גדול של חיילים וקצינים. יש שיגידו שמי שלא היה קצין בכיר בצבא לא יכול למלא את התפקיד. אבל מעבר להיותו מפקד היחידה, הוא קודם כל דוברו של צה"ל - הארגון הגדול ביותר במדינה. ארגון בעל מורכבות, שמתמודד יום-יום, שעה-שעה, עם איומים על המדינה, עם משברים חברתיים.
אבל השורה התחתונה היא ברורה - לכל האתגרים הללו יש נגזרת של משברים תקשורתיים, שאדם ללא ניסיון לא יכול אפילו להתחיל להבין כיצד לנהל אותם. הרבה יותר קל ללמוד לשבת בפורום מטכ"ל ולנהל יחידה צבאית מאשר ללמוד את מקצוע התקשורת והעיתונות. מי שטוען אחרת מזלזל בתחום ועלול להביא את צה"ל להתמודדות כושלת מול האתגרים התקשורתיים. ולאחר שהזכרתי שאפילו רא"ל כוכבי הבין זאת, תמוהה שוב ההחלטה שלו למנות קצין בכיר לתפקיד.
האחרון, לפני כוכבי, שהבין את התורה הכל כך פשוטה הזאת היה גבי אשכנזי, שמינה את אבי בניהו לתפקיד. מאז כיהנו בתפקיד רק קצינים בכירים שגדלו בצה"ל. חריג מתוכם היה תא"ל (מיל') רונן מנליס. הבחירה בו, בתיאוריה, לא ממש מסתדרת מבחינה מקצועית, אך היה משהו בקורות חייו שכנראה הביא אותו לבצע פעילות מיוחדת יותר בתוך היחידה. השירות הצבאי שלו, שרובו היה בתחום המודיעיני, תרם לו באופן מסוים להביא את צה"ל לעידן הדיגיטל, במובן המלא של המילה.
אבל, כאמור, מנליס היה חריג. גם אם בצה"ל מאוד רוצים לקדם קצינים מבפנים לתפקיד, אלה לא חייבים להיות קצינים בכירים מיחידות שונות בצבא. בתוך חטיבת דובר צה"ל גדלים קצינים וקצינות מוכשרים מאוד, שצברו ניסיון נרחב בעיתונות ותקשורת. רוצים להשאיר את התפקיד פנים-צבאי? גדלו אותם מבפנים. לא מעוניינים? תוציאו את התפקיד למכרז חיצוני. יש אנשי ונשות מקצוע רבים, חלקם גם יוצאי צבא בכירים, שיכולים להתמודד עם התפקיד.
נקודה נוספת ולא פחות חשובה - המין של כל מפקדי היחידה האחרונים. 14 שנים שרמטכ"ל אחד של צה"ל לא יכול לבחור אישה ראויה לתפקיד? לא הגיוני. גם בתוך דובר צה"ל וגם מחוץ לצבא יש נשים נפלאות שיכולות לשרת בתפקיד החשוב הזה.
ובחזרה לרמטכ"ל כוכבי. האם אתה רואה את עצמך ממנה מפקד חיל אוויר ללא שעות טיסה רבות? האם אתה רואה את עצמך ממנה מפקד לחיל הים, שלא צבר שעות בים? האם תמליץ כמחליף לרשת אותך רמטכ"ל שלא ירה ירייה אחת בשדה הקרב? שלא השתתף במבצעים מורכבים והרגיש "שטח"? אני מניח שהתשובות שלך לשאלות מאוד ברורות. כך, תפקיד דובר צה"ל הוא לא מינוי צ'ופר, אלא תפקיד מקצועי לאדם שעשה דרך בתחום העיתונות והתקשורת, בעיקר בעידן הזה.