הגיעה העת: זה הזמן להחליף את שיטת הבחירות בישראל

זהו השעה לעצור, להתכנס ולבחור שיטת בחירות אחרת; שיטה שתענה על הצרכים שלנו לייצוגיות מצד אחד ולמשילות מצד השני. חברי הכנסת וראשי המפלגות, אם טובת ישראל לנגד עיניכם ולא ראשות הממשלה, זוהי ההזדמנות שלכם להוכיח את זה.

רבים רואים בשיטת הבחירות את הגלגלים המניעים את הדמוקרטיה. מצד אחד תפקידה הוא לספק הוגנות מסוימת בקשר לייצוג של קבוצות שונות בחברה, ומצד שני להבטיח את התנאים לנבחר לבצע את תפקידו - למשול. שיטה הבחירות היחסיות, כמו זו שנהוגה אצלנו, משקפת את השונות של התפיסות השונות בחברה ומאפשרת ייצוג לשונות האתנית־חברתית והפוליטית־אידיאולוגית וטוב שכך. אלא שעלינו לנקוט שיטה שתאפשר גם ייצוגיות רחבה וגם משילות.

כשישראל הוקמה, לא הייתה חפיפה אתנית וחברתית בין הנציגים בכנסת לעם, ורובם הגיעו מאותה קבוצה חברתית: יוצאי קיבוצים ומושבים, ברובם אשכנזים. מפלגת השלטון הצליחה לגרום לשאר האוכלוסייה להצביע עבורה באמצעות הפנקס האדום, שהציע שירותי רפואה ועבודה. כשהכוח של הפנקס האדום הלך ונחלש, שיטת הבחירות היחסיות חשפה את הרבדים הרבים בחברה הישראלית. הדרך היחידה לשמור על מדינת ישראל יציבה היא לייצר חוקים שיגנו עליה בעתיד מפני ניסיון של קבוצה קטנה להשתלט עליה.

החוקה האמריקאית נכתבה על ידי כמה אנשים שהתיישבו יחד וחשבו בדיוק על זה: איך לשמר את הערכים שעליהם הם נלחמו במלחמת העצמאות. הערך העליון שהנחה אותם בכתיבת החוקה היה החירות. הם רצו להבטיח את חירותו של האדם. אבל אז המייסדים הבינו, שגם למדינה צריכה להיות מידת מה של חירות כדי שזו תוכל למלא את תפקידה לשמור על חירות האדם. הרי אי אפשר לתת משימה ללא החופש לבצע אותה.

בחברה מגוונת יותר, גובר הסיכוי שלא כולם יגיעו מאותו רקע וגם לא יחלקו את אותם הערכים. לכן סימון הגבולות/הערכים חשוב מאוד כי עמימות יוצרת אי־ודאות. ברמה מסוימת אנחנו כבר שם.

לכן הגיעה העת לשיטת בחירות חדשה, שתאזן בין ייצוגיות ומשילות; שיטה שתשמור על הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל, שנמצאים בתהליך של הידרדרות בשנים האחרונות. הסכנה האורבת לנו היא לא משלטון יחיד, אלא מאנרכיה שהינה תוצאה של איבוד האמון במוסדות המדינה. אני קוראת לנציגים מכל הקשת הפוליטית להתעשת ולראות את הנזק שנגרם לכולנו. כאוס שלטוני בישראל מקל על שונאי ישראל לקדם מדיניות של דה־לגיטימציה של ישראל, ומשם זה כבר מדרון חלקלק.

העקרונות שלדעתי רצוי לשקול בעיצוב שיטת בחירות חדשה לישראל הם שילוב בין ייצוג אזורי וארצי; לראשות הממשלה יושבע ראש המפלגה הגדולה ביותר, והפלת ממשלה תתאפשר רק ברוב מיוחד של 80 חברי הכנסת; יש לקבוע רף מינימלי מחייב של מנדטים למפלגה הגדולה ביותר, ואם אף מפלגה לא מגיעה לרף הזה, יתקיים סיבוב בחירות שני אישי ומכריע לבחירת ראש הממשלה בין שני ראשי המפלגות אשר זכו למספר המנדטים הגבוה ביותר; מספר המנדטים הקובע לבחירת ראש הממשלה צריך להתבסס על התוצאה שבה זכתה מפלגתו ביום הבחירות ולא יושפע מעריקות ומעבר חברי כנסת מסיעה לסיעה לאחר יום הבחירות; תוגבל משך הכהונה של ראש ממשלה לשמונה שנים או שתי קדנציות; הממשלה תוגבל ל־18 שרים בלבד; שרים (וסגני שרים) לא יהיו חברי הכנסת. מי שמבקש להיות שר יצטרך להתפטר מהכנסת; ואדם עם עבר פלילי לא יוכל להיבחר לכנסת או להתמנות לשר.