מהדיווחים האחרונים על המצב בירדן, ובכללן ההודעה מארמון המלוכה כי אין חשש למחלוקות בחצר וכי הנסיך חמזה, מי שהיה יורש העצר בעבר, מכיר בסמכות המלך עבדאללה, הולך ונוצר הרושם כי לא אירע ניסיון הפיכה צבאית בממלכה, אלא אולי ניסיון לבנות מוקד התנגדות למשטר שלא צלח. משום מקור לא נמסר על טנקים ברחובות ואף רשת חברתית לא דיווחה על תנועת המונים לכיכרות עמאן כהקדמה להפיכה עממית נוסח כיכר תחריר בקהיר.
הדבר הוודאי היחיד הוא שבהוראת המלך עבדאללה ננקטו צעדים נגד אחיו למחצה. אך אפילו על מהות הצעדים אין הסכמה בין המדווחים השונים: מעצר? הגליה? עונשים אחרים? הרושם שנוצר הוא שהמשטר הקיים בירדן חושש מפני חתרנות פנימית, ובעיתוי הנוכחי החליט לפעול בניגוד לעבר ולהפוך מחלוקת פנימית בחצר המלוכה לעניין פומבי וציבורי. מדוע?
דומה שאת ההסברים יש לחפש בגזרת החוץ. עמאן, כמו ירושלים, מבינה שהממשל החדש בוושינגטון בוחן מחדש את מערכת הבריתות הבינלאומיות של ארצות הברית. לממלכה ההאשמית עניין רב להבהיר כי אם תינטש, צפויות לה סכנות רבות. המסר של המלך עבדאללה הוא ברור: ירדן אינה חלק מהמערך המדיני האזורי - סעודיה, המפרציות וישראל. אין כל סיבה שהעדפת הידוק היחסים עם איראן על פני הקשרים הקיימים עם בעלות הברית המסורתיות תכלול גם את ירדן.
ייתכן כי לדעת עבדאללה הדרך היחידה ליצור אמפתיה אמריקאית היא באמצעות הצגה מלאכותית של הסכנה למשטר, ומכאן ליציבות הממלכה והאזור כולו. לתוך משוואה זו נכנסים גם היחסים המורכבים עם ישראל: בעת שלטונו של המלך המנוח, חוסיין, יכלה הממלכה ההאשמית לסמוך על ישראל כי תיחלץ לעזרתה אם תישקף לה סכנה. אך המלך הנוכחי אינו חולק תפיסה זו. איתות על סכנה למשטר עלול להיות מרכיב ראשון בבניית צידוק לסיוע מדיני, צבאי וכלכלי אמריקאי.
עוד סכנה מכיוון הממשל החדש כרוכה בסכנת ההתקדמות בנתיב הפלסטיני על חשבון ירדן. אין זה סוד כי תמיכתה המסורתית של ירדן בהקמת מדינה פלסטינית אינה אלא מס שפתיים לקונצנזוס ערבי שכבר שנים אין מאחוריו כל מעשה מדיני. הקמת מדינה פלסטינית עלולה לערער את קיום הממלכה, שלמעלה ממחצית מתושביה הם פלסטינים. המסר כאן הוא פשוט: כל עיסוק בנושא הפלסטיני מעבר למהלכי סרק עלול לסכן את ירדן, שגם כך נתונה בקשיים משלה. כמו כן, חידוש הסיוע הכלכלי האמריקאי לפלסטינים רק מבליט את הצורך בסיוע אמריקאי מסיבי לירדן.
כל אלה מעמידים את ישראל בפני הצורך בחשיבה אסטרטגית: האם עדיין קיים אינטרס ישראלי בקיום הממלכה במתכונתה הנוכחית? לדעתי, על אף מצוקתה של הממלכה - הכלכלית, הרפואית והמדינית - יש לישראל עניין רב בהמשך קיומה במתכונתה הנוכחית. יתר על כן, בהתחשב בממדי מגיפת הקורונה חובה על ישראל לסייע בחשאי ובעקיפין לממלכה הן בחיסונים והן בצוותים רפואיים ערבים. בדיוק לצורך זה הוקם המשרד לשיתוף פעולה אזורי.
הכותב הוא עמית מחקר באוניברסיטת חיפה.