מאז פרוץ משבר הקורונה הלימודים האקדמיים מתקיימים מרחוק. כל מערך הלימודים עבר לזום - הרצאות, תרגולים, סדנאות, שיעורי עזר, חונכויות ואפילו אירועים חברתיים. לאור המצב החדש, סטודנטים רבים בחרו השנה שלא להתגורר סמוך למוסדות הלימוד, חלקם התרגלו לא לנכוח בשיעורים בפועל אלא לצפות בהקלטות השיעורים בזמנים שנוחים להם, ובכלל, זה די נוח ללמוד מהמיטה, לא?
לאחרונה התקבלו בממשלה החלטות המאפשרות לאוניברסיטאות ולמכללות לשוב וללמד פרונטלית במסגרת תנאי התו הירוק. השאלה היא האם הסטודנטים יגיעו. האם לא עדיף לכולם להשאיר את המצב כפי שהוא ולסיים את השנה בלמידה מרחוק?
כמי שליוותה מאות סטודנטים בשנים האחרונות התשובה שלי ברורה. החוויה הסטודנטיאלית הכוללת נוכחות בלימודים בקמפוסים היא משמעותית ביותר, ותורמת להצלחה בלימודים. זה לא שאי אפשר ללמוד ולהצליח מ'רחוק'. רבים עשו זאת לפני עידן הקורונה ועושים זאת כעת בהצלחה. יש אפילו מוסד אקדמי אחד בישראל שחרט על דגלו כבר לפני שנים למידה מרחוק. אולם שיטת לימוד זו לא מתאימה לכולם. לימודי תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה אורכים כשבע שנים בממוצע, כמעט פי 2 ממשך הלימודים הממוצע בשאר המוסדות האקדמיים.
ללמידה מקוונת גורפת יש כמובן יתרונות: היא מקרבת את צעירי הפריפריה להשכלה גבוהה איכותית כאשר סטודנט מכל מקום בארץ יכול ללמוד בכל מוסד לימודים שהוא והשיעורים המוקלטים מאפשרים חזרה על החומר הנלמד ככל שנדרש. שלא לדבר על חיסכון בעלויות, הן של המוסדות בנושא מבנים, כיתות ואחזקה, והן של הסטודנטים בנסיעות ושכר הדירה בקרבת הקמפוס ועוד.
אולם יש ללמידה המקוונת כמה חסרונות ברורים. עבור סטודנטים רבים הלמידה מיטבית רק כאשר הם נמצאים בתוך החוויה עצמה תוך שילוב הרגלים וסדר יום מותאם ללימודים. הצלחה באקדמיה באה לידי ביטוי גם בנוכחות בהרצאות, בהגשת עבודות ותרגילים ולמידה למבחנים, אך גם במובנים עמוקים יותר מבחינה תודעתית של המושג "להיות סטודנט". סטודנט שמגיע לקמפוס לא רק נוכח בלימודים, הוא מכיר את המרצים והצוות המנהלי והם אותו, הוא כבר קובע ללמוד עם חברים מהקורס, מוצא שותפים להגשת העבודות, נחשף לחברים שעובדים במקומות עבודה שונים ומחזק את הרישות החברתי שלו, מה שיכול לתרום לו לפיתוח הקריירה. אפילו ישיבה בקפיטריה ובדשא בצוותא הופכת את התקופה למשמעותית עבור סטודנט.
מחקר שערכנו בקיץ 2020 בעמותת אלומה ובו השתתפו 3,500 סטודנטים, בחן את הקשר בין תחושת שייכות למוסד הלימודים והצלחה אקדמית. המחקר מצא כי קיים קשר מובהק בין המשתנים כך שנמצא שסטודנטים שתחושת השייכות שלהם גבוהה ציון גבוה יותר ב11 נקודות מעמיתיהם בעלי תחושת השייכות הנמוכה. עוד מוקדם לדעת בוודאות מכיוון שטרם פורסמו הנתונים לכך אבל יש בסיס סביר להניח כי הלימודים מרחוק המערערים את תחושת השייכות למוסד הלימודים ופוגעים גם בפוטנציאל ההצלחה האקדמית הגבירו את היקף הנשירה במהלך הלימודים בשנה האחרונה.
משבר הקורונה הכריח מערכות מסורתיות להתגמש ולייצר חלופות טכנולוגיות לפעולות מסורתיות. גם מערכת ההשכלה הגבוהה עשתה צעדים ענקיים במהירות שיא ואימצה תשתית טכנולוגית המאפשרת למידה מרחוק. אך אל למערכת ולסטודנטים לנטוש את הקמפוסים ולהתרווח בקוביות הזום. האחריות למציאת הדרך לשלב בין הרחוק והקרוב וליהנות מהיתרונות המובנים של כל אחת מצורות הלמידה, מוטלת על המוסדות האקדמיים. עליהם לאפשר מערכת לימודים מגוונת ולהציע קורסים מקוונים לצד לימודים בקמפוס. אך גם לסטודנטים יש אחריות. עליהם לדרוש חווית לימודים המייצרת מפגש מפרה. עליהם להצביע ברגליים, להיכנס לכיתות ולשוב לשגרת לימודים.
הכותבת היא מנהלת תוכנית הישגים להייטק בעמותת אלומה